שמחה גדולה: אנחנו מאושרים

אוגוסט 15, 2010

דמיינו לעצמכם מדינה קטנה, מבודדת, מדינה ששרידותה מאויימת ומוטלת בספק, מדינה שהלגיטימיות שלה בעולם נשחקת ונגרסת יום יום. דמיינו לעצמכם מדינה שבכל מדד כמעט היא רחוקה מרחק רב ממה שנהוג לכנות "מדינות מפותחות": מערכת החינוך שלה מדשדשת, מערכת הבריאות שלה דועכת, בעוד שני עשורים מחצית מתושביה הבוגרים לא יוכלו לקחת חלק משמעותי בשוק העבודה של העולם המפותח. ההכנסה הממוצעת בה רחוקה מהמקובל במדינות המערב, התוצר שלה הוא כמחצית מהמקובל במערב. דמיינו לעצמכם מדינה בה הממשלה מתקשה למשול ואפילו פרויקט של רכבת עירונית גדול עליה. במדינה הזו שערוריה רודפת שערוריה, פרשת שחיתות חדשה פורצת כמעט כל שבוע. ראש ממשלה שלה ונשיא שלה מועמדים לדין פלילי, ראשי הצבא שלה שקועים עד צוואר במלחמות גנרלים בנוסח רפובליקת בננות. המשק שלה מרוכז בידים מעטות מדי, ואזרחיה משלמים עבור השירותים שהם צורכים יותר מדי ומקבלים פחות מדי. קחו את המדינה הדמיונית הזו ונסו לנחש מה היו תושביה עונים לו נשאלו עד כמה הם מאושרים.

כאן תרגיל הדמיון הקצר שלנו חוזר ומתחבר למציאות. בסקר עולמי שמכון גאלופ פרסם לפני כמה שבועות התברר שבמדינה הזו התושבים דווקא מאוד מאושרים. למעשה הם מאושרים עד כדי כך שזיכו את המדינה שלהם במקום ה- 8 מתוך 155 מדינות, במדד האושר, אותו היא חולקת עם מדינות כמו קנדה ושוויץ. כן כן, שוויץ. היא מדורגת לפני אנגליה (במקום ה- 17), ארה"ב (במקום ה – 14), צרפת (במקום ה- 44), או גרמניה שהגיעה רק למקום ה- 33.

אושר היא תופעה חמקמקה וקשה להגדרה. נניח שאין קשר בין עושר לאושר (למרות שדווקא בראש הרשימה נמצאות כרגיל המדינות הסקנדינביות שהצליחו כנראה לפצח את הנוסחה של "גם וגם" ולממש את ה"בעושר ובאושר", ובתחתית כרגיל, מדינות אפריקה). ההסבר לאושר בלי עושר אולי מונח במחוזות הסוציולוגיים. אבל גם כאן, במדינה מפולגת, משוסעת חברתית, אתנית ודתית וקרועה בנסיון לגבש ליבה ערכית משותפת ללא הצלחה, קשה להניח שהפתרון טמון במרקם חברתי ייחודי הגורם לאושר. הרי מה אהוב יותר על ישראלי מלקטר על אחיו הישראלים? (על אושר הבא מאהבת זרים, סובלנות ופתיחות באמת אין מה לדבר פה).

אין כמו מיקומה של ישראל בסקר הזה, שנקבע כאמור על ידי הדרוג שנתנו לעצמנו, כדי להדגים את נפלאות נפש האדם.    רק לעתים נדירות אנחנו זוכים לראות בפעולה מנגנונים פסיכולוגיים (ידועים אומנם, אבל אכזריים) שכל תפקידם לסנן, לעוות ולסנתז את המציאות כך שתחושת האושר תתאפשר. גדולתו וקטנותו של האדם מתמזגים לרגע קטן שימלא את המתבונן מהצד בחמלה אנושית, או גיחוך.

למי שבכל זאת, כמוני, חייב להרוס את הרגע הזה עם קצת הסברים הנה דן גילברט עם הסבר שמנסה להכניס הגיון למה שלא יכול להיות הגיוני. אבל בעצם מה זה משנה,  העיקר שאנחנו מאושרים.

  

Add to FacebookAdd to DiggAdd to Del.icio.usAdd to StumbleuponAdd to RedditAdd to BlinklistAdd to TwitterAdd to TechnoratiAdd to Yahoo BuzzAdd to Newsvine


רציונלים, אבל הרבה פחות

מאי 31, 2009

לפסיכולוגיה שתי השפעות גדולות על עולם העסקים. כל אחת מהן שינתה את פניו של העולם "המדעי" "והרציונלי" אותו דימו לנגד עיניהם מעצבי עולם העבודה והסחר המודרני. למתבונן כיום קשה לחוש את גודל ההשפעה כי אין לנו את התמונה הברורה של "לפני". ההשפעה הראשונה היא החדרת ההכרה בדבר חשיבותן של רגשות. הרבה לפני עידן "האינטליגנציה הרגשית", העובדה שהתיחסות רגשית יכולה לחולל השפעה הרבה מעבר לכל טיעון לוגי או רציונלי הייתה מהפיכה. קשה להעביר היום את גודל החידוש ברעיון שאנשים אינם עובדים רק בשביל שכר, ששיתוף עובדים בקבלת החלטות יוביל לשיפור בביצועיהם או שיחס אישי לעובדים הוא גורם מוטיבציוני בעל עוצמה שוות ערך לפחות (ולעתים אף יותר) מאשר תמריצים חומריים. במאה ה- 21 אלה כבר אמיתות שאיש לא חולק עליהן. גם חשיבות הרגשות בקבלת החלטות צרכניות הפך להנחת יסוד של (כמעט) כל איש שיווק ופרסום. רגשות הן הבסיס למעבר ממוצרים למותגים, לעיצוב חווית הקניה ולניהול קשרי לקוחות. זה לא היה פשוט או טריויאלי בעולם של בוגרי מינהל עסקים שחונכו שעיקר עבודתו של המנהל היא קריאת דוחות פיננסיים ומדידה כמותית של תוצאות ותהליכים. לא שזה לא חשוב, זה רק לא העיקר.

דוגמה נפלאה לחדירת הרגשות לחדרי ההנהלה ראיתי בסדרה המצוינת mad men. דון, נותן לאנשי קודק שיעור מאלף על ההבדל בין טכנולוגיה לאנשים.

ההשפעה השניה, חדשה הרבה יותר, החלה לפני כשלושה עשורים עם עבודותיהם פורצות הדרך של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן ועיקרה – אירציונליות. בעוד שהחדרת חשיבות הרגשות הייתה פרק נוסף שבא להשלים את העולם הרציונלי שהגדיר את עולם העסקים והניהול, טענת האי רציונליות תוקפת את עצם יכולתנו, כבני אדם להיות רציונליים, גם אם אנחנו מאוד מתאמצים ומאוד מאמינים שאנחנו כאלה. נדרשו פרס נובל בכלכלה, ושני משברים כלכללים (בגרסה ההוליוודית: "הבועה" ו-"הבועה 2") כדי שהעולם יתחיל להקשיב. אחת הדמויות הבולטות כיום בתחום היא של ישראלי נוסף, דן אריאלי. הנה ההרצאה שנתן ב – TED בפברואר השנה. 18 דקות כואבות ומענגות על המין האנושי כמקבל החלטות.

רשימת המחקרים והעדויות על השפעת האי – רציונליות בניהול רק הולכת וגדלה מיום ליום. כמה דוגמאות: מחקר של מקינזי על אי רציונליזם וניהול שינויי , בלוג שמוקדש לנושא, מחקר על רגשות והחלטות, ואיך כל זה קשור להחלטות פיננסיות.