אז מה נשמע בעבודה?

דצמבר 16, 2009

אנחנו נמצאים עמוק בתוך מהפיכה שמשנה בין השאר את המודלים העסקיים שלנו. חידושים טכנולוגיים מגדירים מחדש מהי בכלל עבודה ומאפשרים באמת לעשות אותה בכל זמן ובכל מקום. גבולות הטכנולוגיה המתרחבים יום יום מעצבים מחדש לא רק תהליכים ארגוניים  ואת גבולות הארגון אלא את האופי של העבודה עצמה.

Time magazine הקדיש כתבה מקיפה לנושא עתידו של עולם העבודה וניסה לזהות את עשרת השינויים הגדולים שיתרחשו או בעצם כבר מתרחשים בעולם הזה. הכתבה מורכבת מ – 10 מאמרים שכל אחד מהם נכתב על ידי כותב אחר ומוקדש למגמה או תופעה אחרת של שוק העבודה. מתקבל קולאז' מעורר מחשבה. את האינטגרציה אנחנו צריכים לעשות לבד. אז הנה כמה תובנות כלליות שחוזרות שוב ושוב לאורך ולרוחב המאמרים:

קידום זה לא הכל: המודל הקלאסי של קידום ליניארי מתפרק ומתפתחים מודלים גמישים יותר המותאמים לתפיסות קריירה אינדיבידואליות. החדשות הן לא שעבור חלק גדל והולך של עובדים המרוץ אחר הקידום גובה מחירים גבוהים מדי, אלא שהמעסיקים עצמם מתחילים לגלות גמישות ומוכנים לאפשר דפוסי קריירה לא ליניאריים.

עבודה מכל מקום: כן, כבר שנים שמדברים על זה ועדין לא רואים את סופם של ה cubicles. לפי הכתבה, גם אם גסיסתם ארוכה ואיטית, מותם הולך ומתקרב. הצורך להגיע למקום העבודה גובה זמן יקר, מבזבז אנרגיה ואפילו פוגם ביעילות. זה לא שלא יהיו בכלל מפגשי פנים אל פנים, אבל עיקר העבודה תתבצע מרחוק. את ההספד לעידן התאים האפורים והעצובים כותב סת' גודין במאמר המסכם את הכתבה. הם יעלמו בגלל היכולת הטכנולוגית (שכבר קיימת) לעבוד בשיתוף מרחוק, בגלל כלי הבקרה שיאפשרו לדעת בדיוק מי עובד, כמה הוא עובד, על מה הוא עובד ומה איכות עבודתו, ובגלל שאופי העבודה המתבצעת (עבודה מנטלית ויצירתית בעיקרה) יאפשר אתה זה.

מה זה בכלל מקום עבודה: סת' גודין מתיחס גם למודל ההעסקה כפי שהוא חוזה אותו. הארגון יכלול ליבה קטנה של עובדים חיוניים ואת כל השאר יוציא במכרזים לקבלני משנה, קטנים, שעובדים מרחוק. הקרב יהיה על הכשרון ועל הכישורים. לפני עשור  Dan Pink פרסם את ספרו הראשון: free agent nation שדיבר בדיוק על התופעה הזו. את הרעיונות המרכזיים של הספר ניתן לקרוא במאמר הזה שפינק פרסם ב – 2007.  

העתיד שייך לנשים: מסתבר שנשים מנהלות טוב יותר מגברים. בחברות בהן יותר נשים ממלאות תפקידי ניהול הביצועים העסקיים טובים יותר. בניגוד לסטראוטיפ נשים לא הופכות את מקום העבודה "לנשי" יותר (השד יודע מה זה אומר), אלא דווקא מנצחות במגרש של הגברים – ביצועים. מסתבר שנשים מנהלות בזהירות רבה יותר, ולוקחות בחשבון שיקולים של הטווח הארוך יותר מאשר גברים. הגברים, בעיקר אם משאירים אותם בחברת גברים אחרים נוטים לקחת יותר סיכונים ומונעים יותר משיקולי "אגו" (כן, את זה אנחנו יודעים). הנשים פחות תחרותיות במובן החיובי: הן טובות יותר בשיתופי פעולה ובבניית קונצנזוס. הן טובות יותר במה שאנחנו היועצים מכנים "מנהיגות מעצבת", רותמות, מניעות ומתייחסות אישית טוב מגברים. הללויה! אבל גם זה לא חדש, תום פיטרס מדבר על זה כבר שנים.

החופש לפעול: בעוד שהארגונים הקלאסיים היו אובססיביים בכל הקשור לשליטה ובקרה מסתבר שכשנותנים לעובדים יותר חופש, לא מקבלים רק אקלים ארגוני חיובי יותר אלא מקבלים ביצועים ותוצאות טובים יותר. (לנשים המנהלות יותר קל להסתדר בסביבה הזו – עוד סיבה להעדפתן).

כמו ששמתם לב, לא הכל חדש בכתבה הזו. חלק מהדברים שמענו כנבואות כבר לפני עשור ואפילו יותר. זה שזה עוד לא קרה לא אומר שזה לא יקרה. השינויים האלה יקחו את הזמן שלהם, ובטח יקרו עוד כמה דברים שהיום אנחנו אפילו לא יכולים לחשוב עליהם. בינתיים, כטרנדים הם הולכים ומתחזקים. בסיומו של העשור הבא חלקם יפסיקו להיות טרנד או תחזית ויהיו סתם עוד עובדה קיימת. ככה זה כשמרימים את הראש ומסתכלים אל העתיד: מבלבל, מפחיד, מדליק ומאתגר (תלוי מאיזה צד ומאיזה גיל אתה מסתכל עליו). אבל דבר אחד בטוח: אפילו העתיד הוא כבר לא מה שהיה פעם.


העתיד של העיתון כבר כאן (כמעט)

דצמבר 10, 2009

מדי פעם אני מתייאש מכמות הניר העיתונאי שמצטברת אצלי. מתייאש אבל ממשיך לצבור. 2 המנויים שלי (הארץ וגלובס) מבטיחים לי אספקה שוטפת של נייר. מיכל האיסוף של נייר למחזור המונח בפתח חדר האשפה של הבנין בו אני גר מקל על רגשות האשמה. ככה אני הופך לחוליה במעגל החיים המתקצר של העתונות הכתובה: מניר באת ולנייר תשוב. אבל עוד מעט כל זה עומד להשתנות. הנה הסיבה:

החדשות מגיעות מאפל, ואפשר לקרוא אותן בהרחבה כאן.


5000 הימים הבאים של הרשת

אוגוסט 2, 2008

הרצאה של קווין קלי ב- TED. סיכום של 5000 הימים הראשונים של ה"רשת", ומבט אל 5000 הימים הבאים.

כאן אפשר לראות את ההרצאה.

התוכן: מבט – על מקורי ומרתק שמסכם את המשמעויות של הטכנולוגיה ששינתה את חיינו, והצצה מהירה אל העתיד שבקצב השינויים המטורף כבר לא מונים אותו בשנים אלא בימים. כשמסתכלים על הרשת במספרים, זה באמת נראה מדהים:

הפרזנטציה:

קלי מרצה בישיבה, עובר על כל חוק שכל מדריך (שלא לאמר "מאמן") מתחיל היה מדקלם לכם בסדנת פרזנטציה במתנ"ס המקומי. שוב מנצח העקרון שכשיש לך משהו להגיד, כמעט לא משנה איך תגיד את זה, העולם יקשיב לך. הצד הויזואלי של המצגת כצפוי – עכשוי, מוקפד וברוב המקרים מקצועי מאוד.

הסיכום: העתיד זה לא מה שהיה.

על משמעויות פחות אופטימיות ונלהבות אפשר לקרוא כאן.  


עוד דרך לחסוך בדלק

יוני 8, 2008

בכל חודש יש כמה ימים בהם אני מבלה שעות לא מעטות בכבישים רק כדי לתת הרצאה של שעה או שעתיים. עורכי הכנסים בארצינו מגלים חיבה מוזרה לאזורים כמו ים המלח, כפר בלום וכמובן אילת (לשם לפחות טסים, אבל גם זה לוקח יום עבודה). אבל בואו נעזוב אותי ואת ארצנו הקטנטונת. בואו נחשוב לרגע על אלפי האנשים שטסים מדי יום אלפי קילומטרים כדי להרצות שעה בכנס. עכשיו, נראה לי שסוף סוף מסתמנת ישועה .

 בתמונה הזו רואים שלושה אנשים על במה בכנס. משהו בתמונה נראה לכם מוזר? שןנה? כל מי שמכיר קצת את עולם הכנסים ראה כבר מאות תמונות כאלה. אבל בעצם, עד היום לא ראיתם תמונה כזו. הדבר המדהים בתמונה הזו הוא שאחד משלושת האנשים  (המראיין, מצד שמאל) נמצא ב Bangalore בהודו ושני האחרים נמצאים בסן חוזה, ארה"ב. אם לא הייתי יודע, לא הייתי מעלה בדעתי שהם לא נמצאים באותו מקום, על אותה במה. בהחלט קפיצת דרך בטכנולוגיות הוידאו קונפרנסינג, קוראים לה Holographic Video טכנולוגיה שפותחה על ידי סיסקו שמכנה אותה  ‘Cisco On-Stage TelePresence Experience’. איך זה נראה אפשר לראות בוידאו הזה

אחרי שראיתי את הוידאו הזה, החזון של המכונית החשמלית נראה לי פתאום מה זה מיושן.