שמחה גדולה: אנחנו מאושרים

אוגוסט 15, 2010

דמיינו לעצמכם מדינה קטנה, מבודדת, מדינה ששרידותה מאויימת ומוטלת בספק, מדינה שהלגיטימיות שלה בעולם נשחקת ונגרסת יום יום. דמיינו לעצמכם מדינה שבכל מדד כמעט היא רחוקה מרחק רב ממה שנהוג לכנות "מדינות מפותחות": מערכת החינוך שלה מדשדשת, מערכת הבריאות שלה דועכת, בעוד שני עשורים מחצית מתושביה הבוגרים לא יוכלו לקחת חלק משמעותי בשוק העבודה של העולם המפותח. ההכנסה הממוצעת בה רחוקה מהמקובל במדינות המערב, התוצר שלה הוא כמחצית מהמקובל במערב. דמיינו לעצמכם מדינה בה הממשלה מתקשה למשול ואפילו פרויקט של רכבת עירונית גדול עליה. במדינה הזו שערוריה רודפת שערוריה, פרשת שחיתות חדשה פורצת כמעט כל שבוע. ראש ממשלה שלה ונשיא שלה מועמדים לדין פלילי, ראשי הצבא שלה שקועים עד צוואר במלחמות גנרלים בנוסח רפובליקת בננות. המשק שלה מרוכז בידים מעטות מדי, ואזרחיה משלמים עבור השירותים שהם צורכים יותר מדי ומקבלים פחות מדי. קחו את המדינה הדמיונית הזו ונסו לנחש מה היו תושביה עונים לו נשאלו עד כמה הם מאושרים.

כאן תרגיל הדמיון הקצר שלנו חוזר ומתחבר למציאות. בסקר עולמי שמכון גאלופ פרסם לפני כמה שבועות התברר שבמדינה הזו התושבים דווקא מאוד מאושרים. למעשה הם מאושרים עד כדי כך שזיכו את המדינה שלהם במקום ה- 8 מתוך 155 מדינות, במדד האושר, אותו היא חולקת עם מדינות כמו קנדה ושוויץ. כן כן, שוויץ. היא מדורגת לפני אנגליה (במקום ה- 17), ארה"ב (במקום ה – 14), צרפת (במקום ה- 44), או גרמניה שהגיעה רק למקום ה- 33.

אושר היא תופעה חמקמקה וקשה להגדרה. נניח שאין קשר בין עושר לאושר (למרות שדווקא בראש הרשימה נמצאות כרגיל המדינות הסקנדינביות שהצליחו כנראה לפצח את הנוסחה של "גם וגם" ולממש את ה"בעושר ובאושר", ובתחתית כרגיל, מדינות אפריקה). ההסבר לאושר בלי עושר אולי מונח במחוזות הסוציולוגיים. אבל גם כאן, במדינה מפולגת, משוסעת חברתית, אתנית ודתית וקרועה בנסיון לגבש ליבה ערכית משותפת ללא הצלחה, קשה להניח שהפתרון טמון במרקם חברתי ייחודי הגורם לאושר. הרי מה אהוב יותר על ישראלי מלקטר על אחיו הישראלים? (על אושר הבא מאהבת זרים, סובלנות ופתיחות באמת אין מה לדבר פה).

אין כמו מיקומה של ישראל בסקר הזה, שנקבע כאמור על ידי הדרוג שנתנו לעצמנו, כדי להדגים את נפלאות נפש האדם.    רק לעתים נדירות אנחנו זוכים לראות בפעולה מנגנונים פסיכולוגיים (ידועים אומנם, אבל אכזריים) שכל תפקידם לסנן, לעוות ולסנתז את המציאות כך שתחושת האושר תתאפשר. גדולתו וקטנותו של האדם מתמזגים לרגע קטן שימלא את המתבונן מהצד בחמלה אנושית, או גיחוך.

למי שבכל זאת, כמוני, חייב להרוס את הרגע הזה עם קצת הסברים הנה דן גילברט עם הסבר שמנסה להכניס הגיון למה שלא יכול להיות הגיוני. אבל בעצם מה זה משנה,  העיקר שאנחנו מאושרים.

  

Add to FacebookAdd to DiggAdd to Del.icio.usAdd to StumbleuponAdd to RedditAdd to BlinklistAdd to TwitterAdd to TechnoratiAdd to Yahoo BuzzAdd to Newsvine


סלקום מחמיצה או אולי מדייקת

יולי 10, 2009

כשאורנג' חדרה לשוק הישראלי לפני עשור והביאה את בשורת הניידות בעולם היה זה אך טבעי שתנכס לעצמה את ערך הגלובאליות. מאז ועד היום הפרסומות של אורנג' משדרות (גם) את הערך הזה. בדרך כלל אין לנו מושג איפה בדיוק בעולם הפרסומות צולמו, אבל בטוח שהן לא צולמו בישראל, המוסיקה המלווה את הפרסומות היא "מוסיקת כל העולם" ואף פעם לא ישראלית, האנשים לא מדברים בפרסומות שלה אבל לו היו מדברים זה לא היה בעברית. מול חומת המיתוג הזו סלקום בלית ברירה (הם כמובן יכחישו את ענין חוסר הברירה) נכסה לעצמה את "הישראליות". הפרסומות שלה מצולמות בארץ (ואם בחו"ל אז יש שם ישראלים), השירים המלווים את הפרסומות הם שירים ישראליים והאנשים שם מדברים (ושרים) עברית. סלקום היא מותג "מכאן", סלקום היא ישראל. תסתכלו בפרסומות שלה ותראו את עצמנו (יפים, או כמו שאנחנו רוצים להאמין שאנחנו נראים). נחמד. מחמם את האגו השבטי. מדבר אל הלב של אלה שדברים כאלה מדברים ללב שלהם, והם כנראה רבים. אבל כמו שקורה לפעמים לכל גולם, גם גולם "ערכי מותג" יכול לקום על יוצרו. כך נולדה לסלקום פרסומת מוחמצת, אולי מזעזעת באטימות שלה, בחוסר הרגש ובהתנשאות. בלי אמפתיה, בלי אנושיות בלי טיפה של טאקט.

הנה יצירת המופת לפניכם:

מכל המקומות בחרה סלקום למקם את סצנת ה"יהיה אחלה בחלה" בגדר ההפרדה. לידיעת סלקום: גדר ההפרדה היא לא מקום של כייף, לא של אחלה ולא של בחלה. כשעפים שם כדורים הם לא כדורי רגל. אם יש מקום שהוא אנטי fun זה הגדר הזו. גדר של מחלוקת, דורסנות, אטימות, ובעיקר סבל. זה אפילו לא קשור לפוליטיקה, רק לאנושיות. גם אם אתה חייב לדרוס (ואתה לא חייב), אף אחד לא מכריח אותך להנות מזה.  אז דווקא שם סלקום בוחרת לערוך את המסיבה שלה?

ואולי זו לא סלקום אלא "הישראליות" שהשתלטה עליה. זו לא סלקום, זה אנחנו שעסוקים בהנאות של עצמנו במקום בו אחרים עסוקים בסבל. הפרסומת הזו היא אטימות של משרד פרסום ושל סלקום שהרשתה את זה. סלקום טעתה אבל בסוף הפרסומת תרד ותשכח. הגדר לא.