גם מעורבות היא ענין של גיאוגרפיה

בסדנה שקיימתי לפני כמה שבועות הרבתי להשתמש במושג פרואקטיביות. לפתע אחד המשתתפים שאל: "למה אתה משתמש במילה לועזית ולא בעברית"? הטלתי עליו משימה למצוא לי את המילה העברית המתאימה להחליף את "פרואקטיביות" (ובאותה הזדמנות שימצא גם מלים עבריות ל"גיאוגרפיה", "פורנוגרפיה","רדיו", "טלביזיה" ואולי גם ל"אוטובוס", "סלולר" וגם "אינטרנט", ולא – "מרשתת" זה לא באמת מילה). דילגנו מעל לאתגר הלשוני והמשכנו. הסדנה הסתיימה, נכנסתי לאוטו (מכונית, בעברית) והטלפון ("שיח רחוק") צלצל.   על הקו הייתה מנהלת משאבי אנוש של סניף ישראלי של חברה אמריקאית. ביקשו ממנה להעביר את תוכנית המקומית בנושא Employee Engagement. לקראת הדיון בהנהלה בארץ היא שאלה אותי איך מתרגמים engagement לעברית. לא כי אני כזה מומחה לתרגום אבל היא זכרה שהזכרתי את המושג הזה באחד ממפגשי המנהלים בהם השתתפה. שתי התקפות בלתי צפויות תוך כמה שעות זה קצת יותר מדי. בכל זאת,  הצעתי לה לדבוק בביטוי האנגלי. הם בלאו הכי מדברים במין שפה "אנגרית", אז למה להתעקש דווקא לגבי המונח הזה, שמאחוריו מסתתרת דוגמה מעניינת של השפעת מגבלות השפה.

המושג  Engagement לא מיתרגם טוב לעברית. בלי שפה מדויקת קשה להטמיע עקרונות מדויקים. כשמילה לא קיימת בשפה מסוימת זה אומר משהו על התרבות של המקום, על הדרך בה בני התרבות הזו תופשים ומפרשים את המציאות. בסדרה של שני מאמרים (כאן, וכאן) אדיג'ס כותב ניתוח בלשני מרתק על תופעת קיומן / העדרן של מלים בשפות שונות. כך למשל: בשוודית אין מילה ל"יזמות" ובשפות רבות אין מילה ל"ניהול", ובעברית הניהולית אין מילה ל – Engagement. באנגלית יש למילה הזו לא מעט משמעויות. בבילון מציע את האפשרויות "התחייבות; אירוסין; תקופת עבודה, תקופת תעסוקה; קרב, מלחמה; השתלבות (בפסיכולוגיה)". אלה לא כל הפרושים למלה ואף אחד מהם לא מתאים להקשר עליו מדובר כאן.

בעשרים השנים האחרונות נראה לי שזה אחד המושגים ה"בוערים" בתחום ניהול המשאב האנושי. כשהוא החל להופיע בספרות המקצועית והכאילו מקצועית האנגלית, המונח תורגם לעברית כ"שיתוף עובדים". מאוחר יותר החלה להופיע וריאציה עברית נוספת: מעורבות. אבל "שיתוף" ו"מעורבות" זה לא engagement. כשאומרים employee engagement מתכוונים ל: "חיבור רגשי עמוק שהעובד חש למקום עבודתו וגורם לו להשקיע מאמץ מודע רב יותר בביצוע תפקידו". לפי ויקיפדיה מדובר בכך שהעובד יפעל למקסם את טובתו של הארגון, תוך התלהבות ומעורבות מלאה בעבודתו. העובדים האלה מחויבים יותר, נלהבים יותר ונמשכים יותר לעשות את עבודתם.

הבדלי השפה יצרו הבדלי תפיסה: בעוד שהמנהל האמריקאי מבין ש: "I have to engage my workers" המנהל הישראלי מסתפק ב:"אני צריך לשתף את העובדים שלי", או אולי "לערב את העובדים". קיבלנו שני דברים שונים לגמרי. המינוח הישראלי מתעלם מהפן הרגשי של המונח. אולי מילה טובה יותר הייתה "רתימה" שרק לאחרונה החלה לחדור לז'רגון הניהולי הישראלי, אבל גם היא לא נאמנה למקור ולי אישית בכל אופן מזכירה משום מה התעסקות עם סוסים, חמורים ושאר בעלי חיים שנגזר עליהם להרתם.

אבל המושג החמקמק הזה, engagement, לא מסתבך רק בגלל בעיות תרגום ומחסור במלים בשפה העברית. גם במקור הוא מבולבל, עמום ועמוס לעייפה בבעיות קונספטואליות. המסחור העצום של המושג הוריד אותו לדרגת קלישאה. כל כך הרבה אומרים אותו, כל כך מעט מבינים אותו. זו כמובן לא הפעם הראשונה וכנראה גם לא האחרונה בה מדעי ההתנהגות מספקים לעולם הניהול מושגים לא מוגדרים דיו. אינטלגינציה ומנהיגות הם רק דוגמה למושגים בעלי השפעה חזקה והגדרה חלשה.

למרות הכל, המושג Employee Engagement הפך בשנים האחרונות לבאזז גדול. ומאות מחקרים ואלפי פסאודו מחקרים ניסו לפצח את הגורמים היוצרים את אותה "מעורבות נילהבת".אחד המחקרים האחרונים בתחום הוא Job Engagement: Antecedents and Effects on Job Performance שפורסם ב – the academy of management journal ביוני 2010 (הכניסה למנויים בלבד אבל בכל זאת זה הקישור). אולי  הממצא המעניין במחקר הזה הוא שכאשר בודקים את השפעת ה- engagement על הביצועים לצד השפעת גורמים קלאסיים כמו מעורבות (job involvement) שביעות רצון בתפקיד וקיומם של גורמים מוטיבציוניים אינטרינסיים הוספת ה – engagement מייתרת את שאר המשתנים. החוקרים גם מספקים הגדרה למושג engagement: “a multidimensional motivational concept reflecting the simultaneous investment of an individual’s physical, cognitive, and emotional energy in active, full work performance”. או בניסוח פשוט יותר: “engagement involves investing the hands, head, and heart in active, full work performance”.

אם נעבור לפסים יותר ממסוחרים של המושג נמצא את "המודל" של גאלופ.  שמונת הגורמים המרכזיים הם: 1.  אמון ואינטגריטי (עוד מילה עם בעיות תרגום…למי שלא קונה את הסירבול של "יושרה"): הנוצרים על ידי תקשורת גלויה מצד ההנהלה (פתיחות, כנות, הוגנות וכו') ומנהלים שהתנהגותם תואמת את הצהרותיהם. 2. עבודה מאתגרת 3. העובד מבין ומסוגל לייצר קשר ברור וזיקה ישירה בין עבודתו ובין ביצועי הארגון 4. אפשרויות להתפתחות וצמיחה 5. גאווה בהשתייכות לארגון (קשור למיתוג בכלל ולמיתוג פנימי בפרט ) 6. איכות היחסים עם עמיתים / חברי הצוות 7. התפתחות אישית – המאמץ שמשקיע הארגון בפיתוח המיומנויות והיכולות של העובד ו – 8. היחסים עם המנהל הישיר – שנמצא בכל המחקרים כגורם החשוב מכל!!!

סיכום כולל מודל יישומי, מימדי המשתנה  ונתונים נוספים ניתן למצוא במאמר הזה מבית היוצר של גאלופ.

אבל המודל של גאלופ ראוי לביקורת, וגם זוכה לה. Bret Simmons יועץ ומרצה לניהול מאוניברסיטת נבאדה מסמן את הקו הביקורתי המרכזי על המודל של גאלופ בסדרה של פוסטים כמו זה, וגם בפוסט הזה וגם בזה בבלוג שלו. הוא מרסק את אבני היסוד מהם נבנה "המודל" של גאלופ וטוען בגדול שהמודל והכלים היישומיים שלו כלל לא מגדירים נכון ולא מודדים נכון את המושג. ברקע הוא גם מפרק את הסוציולוגיה של בניית ומסחור המודל שכולל שימוש בהרבה כוח וכסף של גאלופ כדי להגן על המודל מביקורת אקדמית ואמפירית.

נסיון להגדיר את המושג (שכאמור, גם באנגלית כוונתו לא תמיד ברורה וארגונים שונים נותנים לו הגדרות שונות) ודיון בהשפעת ה-  engagement על ביצועים ותוצאות ארגוניות אפשר לקרוא כאן. המודל המוצג כאן רציני ומלא בהרבה מזה של גאלופ, אבל, כמה לא מפתיע, פופולרי הרבה פחות בעיקר משום שמאחוריו לא עומדת חברת ייעוץ עם אינטרסים שיווקיים ומסחריים.

בקישור הבא אפשר למצוא אוסף הפניות לסוגיות שונות בנושא. לא יודע כמה זה יעזור להבנה אבל אולי יכניס קצת פרופורציות וזהירות בצריכת באזזים בניהול. ודילברט, כהרגלו מיטיב להאיר את הבעייתיות.

11 תגובות על גם מעורבות היא ענין של גיאוגרפיה

  1. המושג הזה רווֵח גם בקשר עם לקוחות, ויש כתיבה רבה תחת הכותרת Engage with your customers. בסביבה הזו של שירות לקוחות, זה מבולבל ואמורפי עוד הרבה יותר. במיוחד משום שמדובר ביצירת שיח ודיאלוג עם הלקוח שאינו טריוויאלי כלל במציאות הארגונית שבה ה 'ארגון' במרכז ולא ה 'לקוח'. שלא לדבר על אלה שממליצים ליצור Engagement באמצעות הרשתות החברתיות, שם יש עוד כאוס גדול עוד יותר. וואו, כמה מלים לועזיות…
    (ואגב, פוסט מעולה, כמובן, כן…?! תודה).

  2. מאת Zvika Roll:

    הערה חשובה ואתה צודק לגמרי, יגאל. המצב של מושג engagement בהקשר של לקוחות גרוע אפילו יותר. למשל אלה שחושבים ש – engagment זה לתת ללקוח לעשות like לדף החברה…

  3. פוסט מצוין.
    3 הערות קצרות:
    א. התמזל מזלי ופגשתי כמה ארגונים בהם לטעמי ניתן למצוא engagement (כפי שהוא "מאובחן" על-ידי גאלופ ואחרים) אלא שלהערכתי הם כלל לא מכירים את המושג, ובודאי לא משקיעים בו משאבים ייעודיים, אלא נהנים מתרבות ארגונית (דיון בפני עצמו) שזה חלק מה- DNA שלה.
    ב. יש משהו מאד אופייני במאמץ הניהולי הטרנדי "לקרב את העובדים לארגון", שהוא שונה לחלוטין מהמאמץ "לקרב את הארגון לעובדים". כלומר: "אנחנו רוצים שלעובדים יהיה אכפת יותר מהארגון", אבל האם לארגון באמת אכפת מהעובדים?
    וכפי שהעיר יגאל מעלי, כל זה מתחדד עוד יותר ביחס שבין הארגון ללקוחותיו.
    ג. כל נושא "המודליזציה" (של גאלופ ושל אחרים) שווה דיון נפרד…

    • מאת Zvika Roll:

      מסכים איתך לגמרי, עידן. בעיקר עם ההערה השנייה. בדיוק כמו שרוב הארגונים שרוצים לקוחות נאמנים, רק שוכחים שנאמנות חייבת להיות הדדית. את החלק של נאמנות הארגון ללקוחותיו (ולעובדיו) קל לשכוח.

  4. מאת אורן:

    הערות שוליות סמי בלשניות:
    1. באופן כללי הייתי נזהר מקביעות על מילים שקיימות או לא קיימות בשפה זו או אחרת ומה הן אומרות על התרבות של דוברי אותה שפה (סטייל the great eskimo hoax, או ה"מחסור" בביטויי זמן דיסקרטי אצל ההופי). חיפוש מהיר ולא משכיל (ובטח לא דובר שוודית) גילה את Entreprenörskapsforum – הפורום השוודי ליזמות כך שאני מניח ש-Entreprenörskaps פרושה יזמות בשוודית (אם גם זו אולי השאלה מאנגלית).

    2. גם באנגלית, המשמעות העיסקית של engagement לא תמיד היתה קיימת אלא הוכתבה על ידי יועצים כריזמטיים וטרנדים ניהוליים. לכן, באותה מידה אפשר להעמיס את המשמעות המדוייקת של אנגייג'מנט האנגלי על אחת מהמילים מחוייבות/מעורבות/מעורבות-רגשית/ביטול-עצמי-לטובת-התאגיד(בעל"ת)/אננס. כל מה שצריך הוא שמספיק אנשים יאמצו את המשמעות הזו וישתמשו בה עד שהיא תשתרש כמו כל ביטוי אחר.

    3. אני מניח שמרבית העובדים הישראלים לא בקיאים בנואנסים אנגליים ולכן גם בשימוש במילה אנגייג'מנט הם מפספסים את המשמעות העמוקה ואת מרכיב הקשר הרגשי.

    ועם כל זאת – גם לי יש נטיה לאמץ את הביטויים הלועזיים.

  5. מאת Zvika Roll:

    בהערתך הראשונה ביטלת את כל התחום המרתק והחשוב של Sociolinguistic . (להרחבה ממליץ למשל על הספר Chambers, J.K., Sociolinguistic Theory).
    Entreprenörskaps היא מלה שוודית כמו שאוריינטציה למשל, היא מילה בעברית.
    לגבי ההערה השנייה. ברור שמלים לא חיות בוואקום והמשמעות שלהן נוצרת ומשתנה ללא הרף כתוצאה מתהליכים חברתיים, טכנולוגיים, רגשיים וכד'. כך אנחנו יודעים שיש עכבר (מיקי) ויש עכבר (למחשב) וגם "טייקון" יכול להיות מישהו "ששיחק אותה" או "תותח" ואז פתאום להפוך למישהו "ששיחק אותה על חשבוננו" וגו'.
    אני מסכים עם הסיכום שלך, במקרים רבים (ובעיקר באילו עם הקשר מקצועי עמוק) עדיף לדבוק בביטויים הלועזיים.

    • מאת אורן:

      צביקה –
      אני בודאי לא ביטלתי את הסוציולינגוויסטיקס אלא אמרתי "הייתי נזהר מקביעות…" מאחר וקביעות כאלו הופרחו לא פעם על ידי מלומדים/שרלטנים ואחרי שהשתרשו הופרכו והפכו למשל ולשנינה ולדוגמה למדע גרוע (הבאתי דוגמאות). אגב, קביעות כאלו שייכות למה שנקרא linguistic relativity ו-cognitive linguistics.

      הסוציולינגוויסטיקס, כתחום, שריר וקיים ועוסק בעיקר בתופעות אחרות מקיום מילה בשפה ומה ה(אי)קיום אומר על תפיסת העולם של דוברי אותה שפה. הוא עוסק בעיקר בהתפתחות מילים, דיאלקטים, ביטויים ושימושים פרגמטיים בקהילות דיבור (קבוצה קטנה בהרבה מ"דוברי שוודית") ומנסה להבין/לאפיין את תבניות ההתפתחות האלו.

      כלומר הסוציו-לינגוויסט לא יעסוק בשאלה למה אין מילת נימוס עברית מקבילה לplease (נניח שאין), אלא בשאלה הפרגמטית למה בקהילה מסויימת יגידו בצורה עקיפה can you reach the salt? בקהילה אחרת יגידו pass me the salt please ובשלישית יגידו 'תעביר כבר ת'מלח'. או איך דרך ביטוי מסויימת הופכת שגורה דווקא בקהילה מסויימת (נניח ילדות תיכון עם חשבון פייסבוק), או למה בסביבה העיסקית הישראלית מעדיפים להשתמש בהיבריש במקום במילים עבריות קיימות.

      בקיצור – אשמח לראות מחקר שמדבר על הסיבות לאי קיומה של המילה 'יזמות 'בשוודית (למרות שהיא כאמור קיימת, גם אם יובאה מאנגלית, כמו שאוטובוס וטלפון קיימות בעברית ולא שמעתי אף אחד שטוען טענות על שורשי האופי הישראלי שמשתמש במילה "שאולה" לאוטובוס).

      טוב, טחנתי כבר מעל ומעבר (אני ממליץ על הספר הנפלא פיגמליון של ברנרד שו.).

  6. מאת אורן:

    ועוד משהו בקטנה – משיקולי פונטיקה ומבנה הפועל, אני חושב אנגייג'מט היא מילה גרועה מאוד לייבוא לעברית, בניגוד לטלפון (לטלפן, טילפן, יטלפן) או לקונפיגורציה (לקנפג, קינפג, יקנפג).
    נסה: המנהל לא מצליח לאנגייג' את העובדים, כל תהליך האינגוג' כושל.

  7. מאת יחזקאל מבת ים:

    על הבולים של מזרח גרמניה היה כתוב "הרפובליקה הדמוקרטית של מזרח גרמניה"
    על הבולים של שכנתה ממערב היה כתוב רק גרמניה (ללא דמוקרטיה).

    מה הקשר?

    ככל שמתמעטת המחוייבות (האינגיג'מנטטיבית) ההדדית בין המעביד לעובד כך מתרבות המילים הלועזיות שמתארות את רצף האפשרויות התיאורטיות של אותה מחויבות שכבר נעלמה.
    ובמקביל, עולה כמות הדיונים בנושא, הספרים הסדנאות וכד'.

  8. מאת מאור:

    כאן בישראל, עם ההיסטוריה המשותפת שלנו, יש מילה פשוטה שיכולה לתאר מחויבות עמוקה:
    לגייס.
    "בוא'נה, אנחנו כבר לא החבורה הקטנה שהיתה במשרד הקטן באור-יהודה. צריך לגייס קצת את העובדים".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: