דילמה על הבוקר

כבר הרבה מאוד שנים שגרת פעולות ההתעוררות שלי כוללת את טקס פתיחת הדלת, הרמת העיתון וצעידה לעבר הקפה תוך כדי עיון בכותרות העמוד הראשון. כבר הרבה מאוד שנים, העיתון הוא "הארץ". כן, יש אפליקציה ואפשר לקרוא אותו גם אחרת. בכל זאת יש משהו בנייר. כנראה שמתי שהוא גם מזה עוד נצטרך להגמל.

לפני שלושה ימים – הפתעה. לצד הארץ מונח לו גם מעריב. טעות חשבתי. "לא טעות ולא מקרה" פירשן עבורי בני (החשיבה שלי בבוקר איטית במיוחד), "זה דנקנר נגד רולניק".

ולפרשנות בהרחבה:

אם יש משהו שישמח את דנקנר זה נפילת דה מרקר. העיתון שמוביל כבר שנים אג'נדה ברורה ועקבית נגד הריכוזיות, נגד תרבות הטייקונים, המונופולים והפקרת "הבלתי מחוברים והבלתי מסודרים" (שזה כל מי שלא מוגן על ידי ועד עובדים חזק, מפלגה השומרת על האינטרסים לו או חברים במסדרונות ההון – שלטון). העיתון הזה חיבק, דחף ותדלק את המחאה החברתית. העיתון הזה לא מרפה. אם יש משהו שישמח את דנקנר וחבורתו זה הפסקת הרעש המטריד הזה.

מאז קנה הדנקנר את מעריב היו פניות מצידו ובשמו כמעט לכל מי שמחזיק מקלדת בבית הארץ. חלק התפתה ועבר. חלק התפתה והתאפק.

מאחר ומעריב ממשיך להופיע בפתח דירתי כבר יום שלישי ברציפות, אני מניח שזו לא טעות. זו אסטרטגיה. בואו נפנה למנויי הארץ וננסה להעביר אותם. אני בטוח שאחרי שבוע או שבועיים של חינם יגיע הטלפון ממחלקת הטלמרקטינג. הצעה מפתחה. חודשיים חינם, כמה שקלים לחודש…בוא תעבור.

לא יודע איך מעריב קיבלו את רשימת מנויי הארץ. לא יודע אם כל המנויים זוכים למתנה הזו על הבוקר. לא יודע כמה זמן זה ימשך. אבל מאחר ואני חס על סעיף הוצאות השיווק והמכירה של מעריב, אני כבר מודיע להם בזאת שחבל על הזמן. הם יכולים להפסיק לחלק לי את העיתון בחינם (בלאו הכי אני לא קורא אותו) ולחסוך את השיחה. לא כי העיתון לא טוב (לא יודע). אני אפילו רוצה שהוא יצליח (למען התחרות). אני לא אעבור למעריב כי אני לא יכול לסמוך עליו. הנה דוגמה מקרית: למה לא לנצל את הבמה כדי לפגוע במסקנות ועדת הריכוזיות? לא שהויכוח לא ראוי, אבל יש הבדל בין דעות מקצועיות "נקיות" ובין עמדות שבאות "מהפוזיציה".

עכשיו מעריב תמיד יהיה חשוד כמי שמדבר מהפוזיציה. כמו מנהלי בתי ההשקעות שתמיד צריך להזהר בהמלצותיהם לגבי מגמות שוק ההון, כמו מתווכי הנדל"ן והקבלנים שתמיד צריך להזהר בתחזיותיהם לגבי שוק הנדל"ן. מעריב הפך להיות "בעל ענין" בדיונים המרכזיים המונחים במרחב הדיון הציבורי. בעצם זה לא רק מעריב. גם ביקורת הטלביזיה של ידיעות למשל עמוסה באינטרסים של בעלי ענין, גם החדשות הפוליטיות של ישראל היום משרתות בעל ענין אחד, גם גלובס. ומי נשאר?

כשהקריאה בין השורות הופכת להיות משמעותית יותר מאשר הקריאה בתוך השורות, המאמץ, ועוד על הבוקר גדול עלי וכבד עלי. אז אל תתקשרו. ושיהיה בהצלחה.

9 Responses to דילמה על הבוקר

  1. benziv הגיב:

    אלי מעריב לא הגיע. הטקס שלי לא הופרע. רק הארץ.

  2. איילת הגיב:

    זה לא קשור דווקא לקוראי הארץ (או קוראי כל עיתון אחר). זה מבצע שיווקי שמדי פעם מעריב, וגם ידיעות אחרונות, מבצעים ללא כל קשר למנוי אחר שיש או אין לך.
    פתאום, סתם ככה, ללא שום התרעה, הם מניחים בכל בוקר עיתון יומי על מפתן הדלת למשך שבועיים (חמישה ימים בשבוע – לא כולל שישי, סה"כ עשרה ימים).
    ביום האחרון, ביחד עם העיתון, מונח גם פרוספקט שמאפשר הצטרפות כמנוי. לאחר מכן המטרד מפסיק להגיע, אפשר לקחת את כל ערימת העיתונים שהצטברה ולהשליך לפח המחזור ואז לחזור לחיים השלווים (עד לפעם הבאה).

  3. גבי דרורי הגיב:

    צביקה ,כולם מוטים גם הארץ ,גם מעריב, אני קורא את שניהם . קשה לי לוותר על כושר הניתוח של בן כספית ובן דרור ימיני ויש עוד כמה, שלא שאני מסכים איתם אבל שווה להתרשם ולהכיר דעות שונות.
    כולם עסוקים בשיווק ומכירות כדי להתקיים- אנחנו עושים לבד ,באחריות אישית
    את הסלקציה [כמו שויתרת על מעריב]
    מה שמדכא זה שבמדינההקטנה שלנו, כל כך הרבה עיתונאים כותבים כל כך הרבה חומרים משוחזרים,לכל כך מעט קוראים,ובגלל מלחמת הקיום הם ,במקום להתמקצע,מורידים את האיכות, ואז הכתבות מלאות באי דיוקים ובאינטרפרטציות חכמות במקום בעובדות.

  4. דן נועם הגיב:

    קודם כל אני רוצה להגיד שמבצעי השיווק הללו שמורים בעיקר לתושבי המרכז. אנחנו בפריפריה לא "זוכים" לקבל עיתון חינם לשבועיים.
    לגבי העיתונים עצמם. אני קראתי "מעריב" במשך הרבה שנים, עד שהאותיות של הכותרות התחילו לגדול לממדים מפלצתיים, להיצבע באדום ולזכות בתוספות של תמונות ענק. אז עברתי ל"הארץ". אני יודע שגם ב"מעריב" יש כותבים טובים ומאמרים רציניים, אבל הצורה של העיתון ממש לא עושה לי את זה.

  5. אורן הגיב:

    אני הפסקתי לקורא עיתונים מודפסים מאז שפיטרו את המגיהים. קשה לי לשלם עבור שגיאות כתיב ותקלדות ואלו שכיחים גם בהארץ. אבל מה שמפריע לי במיוחד בהארץ הוא הפער בין היומרה למציאות. אמנם הכותרות פחות בומבסטיות והכתבות טובות יותר, אבל אם ידיעות מקבל ציון 1, ומעריב 2 – הארץ מקבל 3.5 אבל עושה קולות כאילו הוא 10.

    הפער היומרני וחסר הכיסוי הזה נכון בתרבות, נכון בפוליטיקה ונכון גם בעניינים כלכליים שהארץ בוחש בהם ומגלה אינטרסים. אם כבר – בהארץ צריך לקרוא את האינטרסים בין השורות. בעיתונים האחרים האינטרסים מוטחים בפרצוף ללא בושה.

  6. השאלה המעניינת, לטעמי, היא מתי יעבור דנקנר מתפילת "מעריב" לתפילת "אל מלא רחמים"…

  7. יחזקאל מבת ים הגיב:

    מאמר מרתק.

    הכשל העיקרי כאן הוא של הממונה על ההגבלים העסקיים.

    אסור לאפשר לאדם ששולט כבר בחברת תקשורת, רשת קמעונאית, חברות נדלן, חברת ביטוח, מחצבים ועוד להשתלט גם על עיתון.
    ללא עיתונות חופשית הדמוקרטיה בסכנה

  8. אדם פרנקלין הגיב:

    גם מנוי הארץ .
    פעם אחת הגיע מעריב , השכן שלי כנראה לא קיבל את העיתון .
    לעניין המהדורה המודפסת , מבחינתי אין תחליף לפתוח דאבל ספריד double spread , להסתכל מלמעלה ומגבוהה על כל הפרטים , ולחבר את הפאזל שהרכיב העורך .

    דנקנר ״ שיחק " את אותה יד אחרונה ומיותרת שתמיד מצטערים עליה.

  9. ערן הגיב:

    איזה כיף שהעיתון שלי זה בלייזר.

    אין צרות.

    (:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: