זה נגמר

  יוסי קורן ואני מכירים כבר למעלה מעשור. על הרבה מאוד דברים אנחנו מסכימים, ועל אחרים אנחנו נהנים דווקא לא להסכים. זה מה ששומר על הענין במערכת היחסים הזו. בדבר אחר אנחנו ממש חלוקים, לא מסיבות רציונליות אלא מסיבות דתיות. כדורגל. אני שייך למחנה האדום ויוסי לצהוב. גם עם זה למדנו להסתדר. במהלך השנים יצרנו יחד כמה דברים. מצגות, סדנאות, ועבודות ייעוץ משותפות. מעולם לא כתבנו פוסט משותף. עכשיו זה בא. מה שהתחיל בשיחה שגרתית באמצע המונדיאל התפתח לכמה תובנות משותפות. הנה הן לפניכם:

 כוכבים יש בשמיים

לא מעט נבחרות הגיעו עם כוכבים נוצצים, רונאלדו, קאקה, רוני, מסי. כולם ראו את הגמר בטלוויזיה מהכורסא בסלון. כדורגל הוא משחק קבוצתי, לקבוצה יש משמעות מעבר לבודד. אין זה אומר שאין מקום להברקות חד פעמיות של כוכבים אבל כאשר עוסקים בריצה למרחקים ארוכים, התלכיד הקבוצתי הוא שקובע.

הלקח הארגוני – אפשר לגייס כוכבים, טאלנטים ואנשים מבריקים. הם באמת יכולים לעשות שינוי, אולי את ה – שינוי אבל אם הארגון כולו לא בנוי על שיתוף פעולה, "משחק קבוצתי" ויכולות מאוזנות גם הכוכבים הגדולים לא יושיעו. בניהול, הרבה פעמים במקום להשקיע בחיפוש אחר "הכוכב המושיע" כדאי להשקיע בבניית "הצוות המנצח". הנס הזה לא קורה לבד, צריך לעבוד בשבילו.

  סבלנות ויכולת להכשל

ספרד הפסידה במשחק הראשון שלה נגד שוויץ. בסוף היא לקחה את הגביע. לשחקנים שלא רגילים לשחק יחד לוקח זמן להכיר האחד את השני, ללמוד לתפקד יחד, להתרגל האחד לשני. לא ניתן לצפות שנבחרת תצליח מיד ובהתחלה. תפקיד המאמן לוודא ולדאוג שהקבוצה לא תתפרק אחרי הפסד כזה. יכולת השיקום וההתאוששות היא קריטית בלוח משחקים צפוף ואינטנסיבי. היכולת להרים את הראש ולהמשיך קריטית במסע הזה.

 לקח ארגוני – אחת הסכנות הניהוליות הגדולות ביותר היא חוסר היכולת להתמודד עם כשלונות. אין מנהל שלא טועה, אין עובד שלא נכשל ואין ארגון שלא צבר כשלונות גדולים יותר או גדולים פחות. יש לנו יחד 40 שנות נסיון. עדין לא נתקלנו בארגון שכל הפרוטפוליו שלו מורכב רק מהצלחות.

  ליצני האימון והניהול

מראדונה היה שחקן גדול. מאז הפסיק לעבור דרך סמים, השמנה קיצונית, הרזיה, חבר של הוגו צ'אבס ועוד ועוד. הוא עשה הכל חוץ מלעסוק באימון. מינויו כמאמן נבחרת ארגנטינה היה יותר גימיק מאשר הברקה ניהולית. נבחרת ארגנטינה הועפה מהמונדיאל ע"י מאמן שכמעט ולא יודעים מיהו. ההוא עם הסוודר הכחול. יואכים לב. ההבדל בין נבחרת ארגנטינה עם השחקן הטוב בעולם ובין נבחרת גרמניה נמצא בעמדת המאמן. האחד מאמן השני ליצן. וכשאתה ממנה ליצן למאמן אל תתפלא שמה שאתה מקבל זה קרקס ולא קבוצת כדורגל.

הלקח הארגוני – כשממנים מנהל כדאי ורצוי לבחור מישהו שיודע מה הוא עושה, שמשקיע בלימוד, שהתחיל מלמטה ועבר את המסלול שמכשיר אותו לעמוד בעמדה בכירה. גם כוכבים וטאלנטים לא יצילו מנהל כושל ולא מוצלח.

 השיטה

השיטה מנצחת. כאשר בוחנים נבחרות שעפו ניתן לראות שברזיל עפה כי הפסיקה לשחק כדורגל יפה ועבר לשחק כדורגל הגנתי, גרמניה שהדהימה עד חצי הגמר שינתה שיטת המשחק שלה הסתגרה בהגנה וחטפה, ארגנטינה? לא ברור מה הייתה השיטה. קבוצות ששיחקו יפה, התקפי, העיזו ויצרו הזדמנויות ניצחו. יוהאן קרוייף השחק האגדי האיש שהכדורגל היפה המשוחק כיום הוא במידה רבה מאוד תוצאה של סגנון משחקו אמר שגביע יש רק אחד ולא כולם יכולים לזכות בו אבל נבחרות שמשחקות יפה שותפות לחוויית כדורגל והנאה למיליארדי צופים וזו בעצם הזכייה האמיתית. נבחרת גרמניה לדוגמא.

לקחים ארגוניים: כן, לא רק התוצאה קובעת. גם הדרך חשובה. יש דבר כזה שנקרא אסתטיקה גם בכדורגל וגם בניהול. האסתטיקה לא נוצרת רק מכשרון אלא מהיכולת לייצר תבנית בה הכשרון הזה בא לידי ביטוי. הבעיה היא בקושי להתמיד, כי שיטה, כל שיטה, עובדת רק אם דבקים בה לאורך זמן. גם תחת לחץ.

 גיבור מקומי

וגם לנו יש מנצח במונדיאל הזה. קוראים לו הערוץ הראשון. אותו ערוץ שרק לפני מספר שבועות עוד תהו על המשך דרכו הפך את הסיסמה "יש תמורה לאגרה" לרלוונטית שוב, אחרי מי יודע כמה שנים. הערץ הזה קיבל הזדמנות אחרונה, בתוספת הזמן כשאף אחד לא ספר אותו. עכשיו כשהכל נגמר, דווקא עבור הערוץ הזקן הזה המשחק יכול להתחיל מחדש.

לקחים ארגוניים: כדורגל משחקים 90 דקות, וזה לא נגמר עד שזה נגמר.

 

Add to FacebookAdd to DiggAdd to Del.icio.usAdd to StumbleuponAdd to RedditAdd to BlinklistAdd to TwitterAdd to TechnoratiAdd to Yahoo BuzzAdd to Newsvine

9 Responses to זה נגמר

  1. קלאודיה הגיב:

    למרות שאני ארגנטינאית וקראת למראדונה ליצן, אני ממש מסכימה איתך.

    תודה על הפוסט המעולה עם ההגבלה הארגונית, של עבודת

    צוות+ניהול/הובלה נכונה וכמובן תלוית המצב.

    אשמח להשתמש בדוגמא זו של כדורגל על מנת להמחיש את נושא עבודת צוות

    לקבוצת אחמש"ים בסדנא הקרובה שלי במסגרת לימודי ההנחייה שלי.

    תודה שוב והמשך יום נפלא,

    קלאודיה
    ייעוץ וליווי שיווקי (משלבת יעוץ ארגוני בעבודתי)

  2. חזי מבת ים הגיב:

    יש גורם אחד נוסף והוא: ההסתברות או המזל.
    כשמגיעים לשלבים מתקדמים כמו רבע הגמר, הבדלי הרמות בין הקבוצות מצטמצמים.
    גם לקבוצה מעולה עם מאמן טוב יש סיכוי של לפחות 30% לעוף בגלל קבוצה פחות טובה או מאמן פחות טוב.
    הפער בין ניצחון להפסד הוא לעתים קרובות טעות שיפוט (אנגליה) כדור במשקוף (אורוגוואי) או החמצה ממצב של "מאה אחוז" (הולנד).

    לכן כל הפרשנים מקפידים תמיד לנבא את …העבר.

  3. Zvika Roll הגיב:

    במיוחד לחזי מבת ים (במיל)
    מאחר ואני מכיר את חיבתך למתמטיקה הנה שניים שנבאו (לפני המשחק) את התוצאה: http://www.popsci.com/science/article/2010-07/mathematicians-predict-spain-will-win-world-cup

  4. Idan Bchor הגיב:

    אני מסכים עם חזי שהמזל הוא פקטור משמעותי במשחקים מסוג זה, גם אם "בגדול" הקבוצה הטובה יותר מנצחת יותר (או שמא זו שמנצחת מוגדרת כטובה…).

    זה גם אחד ההבדלים בין עולם הספורט לעולם העסקים – למעט בסיטואציות נקודתיות של מכרזים וכדומה, המשחק לעולם אינו מסתיים, ולכן ניתן לגדיר "ארגון מצליח" בנקודת זמן נתונה, אך לטעמי קשה להגדיר "ארגון מנצח".

    ולצביקה – למה להסתמך על שני מתימטיקאים (שחזו או שמא הצליחו בניחוש של משחק אחד – הסתברות של 1:2) אם אפשר ללכת ישירות לפול התמנון שחזה בהצלחה 8 משחקים רצופים (הסתברות של 1:256) כשאת הבחירה הסופית שלו ניתן לראות כאן:

    החדשות הרעות:
    סטטיסטית נראה כי פול התמנון לא יהיה איתנו עד המונדיאל הבא, ואילו דני נוימן ושלמה שרף – כן…

  5. Zvika Roll הגיב:

    עידן, ברור שאי אפשר לחזות תוצאות של משחקים, זה הרי כל הכיף במשחק. כשנוצר "כשל שוק" בו התוצאה ידועה מראש – הענף קורס, ראה את ליגת הכדורסל שלנו – כשמכבי רק ניצחה הליגה הלכה ודעכה. כל הניחושים, הניבויים והתחזיות הן רק חלק מהמאגיה שמתלווה לכל תחום בו חרדה, רגשות, אהבה וחוסר ודאות נפגשים.

  6. היי צביקה,

    כמו תמיד, פוסט מבריק ורלבנטי.

    אותי מפתיע שעדיין אף אחד לא נגע בחוק הפיטרי. מראדונה הוא הוכחה חייה לכך שדווקא אדם שמגיע מתוך הארגון והיה טוב במה שעשה, אפילו אם עבר הכשרה לאמן את הקבוצה, לא יהיה בהכרח מנהל טוב ומוצלח.

    לדעתי, החוכמה היא פחות בקידום מנהלים אלא בהשמה נכונה של הכוח הקיים או המיובא לאירגון.

    מה דעתך?

    ליאור

  7. Zvika Roll הגיב:

    ליאור אתה לגמרי צודק. הדבר נכון לא רק בכדורגל אלא בכל מעבר "מביצוע" לניהול (או אימון במקרה שלנו). הכישורים הנדרשים משחק שונים וברובם לא קשורים לכישורים הנדרשים ממאמן. הרבה מאוד ארגונים נופלים במלכודת הזו: מקדמים לניהול "עובד מצטיין" ובמכה אחת גם מאבדים עובד מצוין וגם לא מרוויחים מנהל טוב.

  8. יוסי הגיב:

    עידן
    לפני זמן מה פורסמה בגלובס כתבה מי צריך להרוויח יותר מנכ"ל או שחקן מקצועי. המסקנה הייתה שסופרטאי צריך להרוויח יותר כיוון שהוא נמצא במגרש חשוף כל ערב ובוחנים את היכולות שלו הן הצופים במגרש והן אלה שבטלווזיה.
    קבוצות שמתנהלות נכון וטוב יצליחו לאורך זמן יותר מארגונים שמנוהלים לא נכון. כואב לי לתת את הדוגמא הזו אבל היא נכונה. הפועל ת"א שמתנהלת נכון יותר ממכבי ת"א. אני מסכים שצריך לדבר על מצליח ולא על ארגון מנצח. נצחונות יוצרים הצלחה.
    לגבי דני נוימן ושלמה שרף. אכן בעיה קשה מאוד.
    יוזר שגיא כהן ומיד

  9. Idan Bchor הגיב:

    הערה קטנה נוספת, בקשר לערוץ הראשון:
    אישית, איני מאמין כי המונדיאל ישפר את מצבו.

    הסיטואציה כאן שונה לחלוטין מזו בה אנו מגיעים למקום שהכרנו והתאכזבנו ממנו בעבר (לדוגמה: מסעדה) ומגלים לפתע שהוא חזר להיות אחלה ושווה ביקורים חוזרים.

    אני מניח שרובנו הגענו לערוץ כדי לראות כדורגל, ולא ראינו שום דבר חוץ מזה, למעט כמה תשדירי פרסום עצמי ששודרו במינון נמוך פה ושם.

    כלומר: ראינו כדורגל באמצעות ערוץ 1, אבל לא פגשנו שום דבר חוץ מה.

    מכיוון שבשונה מהמסעדה אין שום משמעות לפלטפורמה באמצעותה ראינו את המשחקים – למה שנחשוב שמשהו טוב קורה בערוץ 1, ולמה שנרצה לחזור לשם?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: