מכל יועצי השכלתי, או שלא

רבות נכתב על תחלואי התוכן החופשי באינטרנט והשימוש ברשת כמקור לידע וללמידה (שזה מה שאני עושה בעשר השנים האחרונות פחות או יותר). אחרי הכל לך תדע מי עומד מאחורי המאמר שמצאת באיזשהו אתר נידח (או בלוג יומרני).

התכנים הניהוליים מציפים את הרשת ואת חנויות הספרים ואת כתבי העת ואפילו את העיתונות היומית. מרשמים, הגיגים, "גישות חדשניות" ו"מודלים מהפכניים" צצים כמו פטריות אחרי הגשם. עכשיו לך תזהה את אלה הרעילות (ככה מצדיקים שימוש בקלישאה….)

המומחים יגידו לנו לבדוק טוב את המקור. אבל מה קורה כשזבל מגיע ממקור אמין ומאכסניה מכובדת? (האינטרנט לא המציא את זה וזה אפילו לא נגמר בגבולות הרשת, זה חי ובועט גם בעולם האמיתי. על מדפי הספרים ובעמודי העיתונים).

היום נתקלתי בכתבה על "תאוריה ניהולית חדשה" (כך צועקת הכותרת) של פרופ' Robert Akerlof  שמלמד וחוקר – לא  פחות ולא יותר – ב- Sloan, בית הספר לניהול של MIT. ללא ספק אחת האכסניות המכובדות בעולם הניהול. הנה מה שיש לפרופסור המכובד לאמר בענין הסמכות הניהולית.

אחרי שברור שלמנהלים היום יש בעית סמכות (כמו להורים), כדי לשמר אותה הפרופסור ממליץ למשל, לתת הוראות פשוטות וברורות (שזה נכון) אבל אז הוא מוסיף ומזהיר: אסור לתת לעובדים גמישות!  הם ינצלו אותה! לא מאמינים, הנה הציתות המדויק:

"Once you give workers flexibility, they may take advantage, which undermines the boss’ authority.”

כן, אם תשמור את העובדים שלך כראש קטן וצייתן בטוח שתהיה לך "סמכות". סמכות שמאפשרת לך לנהל ראשים קטנים וצייתנים. לא יודע באיזה עולם הפרופסור חי, אבל לא נראה לי ששלילת גמישות מעובדים תעבוד. למעשה, אני חושב שהשארת מרחב פעולה לעובדים, דרישה לחשיבה עצמאית ומתן מקום לשיקול הדעת שלהם יעבדו יותר טוב.

עצה נוספת לצבירת סמכות היא הסתמכות על "דבר ההנהלה". הנה המקור:

" Referencing rules from the head office also boosts authority. 'This is particularly true when managers are trying to make new policies more palatable to workers,'  says Akerlof. “Managers can more easily justify them as requirements from HQ.”

להסתתר מאחורי ההנהלה נחשבת בעיניו כנראה פרקטיקה ניהולית ראויה ואפקטיבית. בעיני זו פחדנות ובריחה מניהול. גם אם קשה לך, בניהול הכל צריך להפוך לאישי וישיר. המנהל הישיר אינו ערוץ טכני להעברת מסרים מההנהלה לעובדים (זה היה פעם, כשהגיעו לעבודה על סוסים). המנהל בדרג הביניים צריך להפוך את ההחלטה לענין שלו. "יש לכם עסק איתי, לא עם ההנהלה" זו בניית סמכות. בדיוק כמו שאני לא אומר לילדים שלי "אמא ביקשה שתסדרו את החדר" (אצלנו "אמא" זו המקבילה לדירקטוריון בעולם העסקי). אם אני אומר להם את זה אז זה אני שאומר להם את זה.

עוד רעיון של הפרופסור: אל תגייסו עובדים עם כישורי יתר. יש בזה הגיון מסוים, בעיקר בגלל שהעובדים האלה יהפכו מהר מאוד לעובדים מתוסכלים. אבל יש בזה גם סיכוי לא קטן. בכל מקרה, הסיבה שאקרלוף ממליץ לא לגייס עובדים כאלה היא שקשה להיות סמכותיים מולם. שוב, אין גבול לבריחה: תגייס עובדים שהם לא רק ראש קטן, אלא גם לא חכמים במיוחד, ואז יהיה לך קל לנהל אותם, והם גם יתפסו אותך כמאוד סמכותי.

Managers looking to strengthen their authority are wise not to hire overqualified workers, he says. “An overqualified person may be difficult to maintain authority over. They can have a bad attitude that’s infectious.”

עוד הברקה מביכה: המנהל צריך להיות ב- 20% חכם יותר מעובדיו (הוא מתכוון למדוד את זה באמצעות מבחני IQ ? בהתחשב בציון של כמה מנהלים הפחתה של 20% עלולה להכניס את עובדיו לתוכניות להגנת עובדים בעלי צרכים מיוחדים).

bosses ought to be 20 per cent smarter than their workers. “There’s the expectation that the boss knows more and is more experienced. That’s why he’s the boss. When you have an overqualified worker who is supposed to defer to the boss, that makes that worker feel lousy about himself,” he says. “And if this overqualified worker starts to question the boss, then others might feel it’s okay to do so.”

חומר רע היה קיים תמיד. הזמינות שלו ברשת הופכת אותו למדבק ונפיץ. כשהוא ארוז באריזות אקדמיות יוקרתיות הוא כבר מסוכן ממש.

זה יכול ללמד אותנו גם משהו על הבנתם של אנשי אקדמיה בניהול, במיוחד כשהם כלכלנים. כן, אני יודע שמופעל עליהם לחץ לפרסם אבל איפה זה משאיר אותנו כאשר אפילו הקנקן כבר לא מגן עלינו ממה שמסתתר בקרבו?

8 תגובות על מכל יועצי השכלתי, או שלא

  1. מאת Amit:

    תמיד כדאי לקרוא בזהירות. אמנם בפרסום שכתבת כתוב "פרופסור", אבל רוברט אקרלוף איננו פרופסור – הוא פוסט-דוקטורנט (צעיר וחסר נסיון באופן יחסי – הוא טרם עבר את גיל 30). ה"תאוריה" עליה נכתב היא מאמר שטרם התקבל לפרסום, והצצה לגרסת העבודה של המאמר מגלה שבעצם מדובר במודל מתמטי שמנסה לפתור בעיה מאד ספציפית בתאוריה כלכלית. כל השאר זה פרשנות. אין שום תימוכין אמפיריים או אפילו נסיון למצוא תימוכים שכאלה, וכמו בכל מודל מתמטי, ישנה רשימה ארוכה של הנחות – או בפרפרזה על הבדיחה הידועה על פיזיקאים, אקרלוף הזה פתר את בעיית הסמכות והמוטיבציה בארגון עבור עובדים כדוריים חסרי חיכוך.

    מה שכן, לרוברט אקרלוף יש ייחוס משפחתי מפואר. הוא בן של זוג כלכלנים מאד מפורסמים ונחשבים (אביו זכה בפרס נובל לכלכלה לפני כמה שנים).

  2. מאת Idan Bchor:

    עוד פוסט מעורר מחשבה, בעיקר על הקשר בין האקדמיה לבין החיים בשטח. מסתבר שגם פרסומים של MIT (ומקורות אחרים אותם חשבנו עד היום לאמינים) כדאי לקרוא בזהירות ובספקנות רבה, ולבחון מה באמת עומד מאחוריהם – כפי שממליץ לנו עמית בתגובתו החכמה להפליא.

  3. מאת אורן:

    יופי של רשימה ויופי של תגובה (של עמית)

  4. מאת רות:

    תודה צביקה.
    האם בכל זאת ישנם מקורות קריאה מהימנים שהיית ממליץ עליהם (בעברית ובאנגלית).

    תודה,
    רות

  5. מאת Mike:

    מצטרף לתגובה של אורן.

  6. מאת גבי:

    צביקה , אם עמית צודק אז המאמר אינו מאמר מדעי, אלא פארודיה.
    אבל מה – פרודיה מוצלחת במיוחד, כיוון שכל הדעות והעמדות האלה
    מוכרות מאוד בקרב המנהלים שלומדים אצלנו.
    המוכרת ביותר היא הדעה של עובדים שלא קודמו ומנמקים זאת בכך
    שהמנהל מקדם רק בינוניים ומטה.
    המנהלים מספרים את זה כדעות של קולגות שלהם.
    מה שמקלקל את הפארודיה זה מחקר מלפני שנים
    [אין לי כבר את החוקר והמקור],שהוכיח שהסיכוי של מנהל להצליח
    יורד מאוד אם הוא טיפוס חרד, והסיכוי שלו להיכשל כמנהיג- עולה,
    אם הוא אינו אינטליגנטי ,במעט לפחות , מאנשי הקבוצה אותם הוא מנהל.

  7. מאת Zvika Roll:

    מכל יועצי לא כל כך השכלתי אבל מכל מגיבי כן.

  8. מאת יובל קדן:

    זאת אפילו לא תיאוריה חדשה… מזכיר מאוד את תיאוריה X של מקגרגור.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: