אין יועץ ארגוני שלא מכיר את זה

כל יועץ ארגוני עצמאי שמנהל משא ומתן מול לקוחות מכיר את הדיאלוגים האלה. משום מה מה שלא נראה הגיוני במסעדה או במספרה נראה ללקוחות שלנו הגיוני לגמרי. אבל זה לא.

10 תגובות על אין יועץ ארגוני שלא מכיר את זה

  1. יוסי הגיב:

    כמה שאתה צודק 🙂

  2. ik_5 הגיב:

    ןאיך אתם מתמודדים עם זה בד"כ ?

  3. Idan Bchor הגיב:

    אאוץ'…
    כמה נכון, כמה כואב, כמה מתסכל.
    מי שהיה שם יודע.

  4. חנן כהן הגיב:

    האם יועצים ארגוניים יכולים להבטיח ללקוח תפוקות ברורות תמורת התשלום?

    האם ישנן תשומות שונות תמורת מחיר שונה?

    האם אפשר להשוות את האיכות של התשומות חוץ מאשר על ידי בדיקת המוניטין של היועץ?

    מתוך נסיון בעבודה בעבר בארגון שנותן ייעוץ ארגוני, אני חושב שהתשובה היא בדרך כלל "לא".

    לכן אני חושב שהסרטון מצחיק אבל האנלוגיה קצת צולעת.

  5. Zvika Roll הגיב:

    חנן, ההתיחסות לתשומות כמרכיב בקביעת התמורה עבור יעוץ אינו רלוונטי. בדיוק כמו שאינו רלוונטי לתשלום עבור ארוחה במסעדה או תשלום לספר.
    שני ספרים משתמשים באותן תשומות מרכזיות: כסא, מראה, מספריים, מסרק וכו'. התשלום הוא עבור "הפתרון" ולא קשור לעלות המספרים או המסרק. שני שפים במסעדות ישתמשו באותן תשומות: אותו בשר, אותן ירקות ואותו תנור אפילו – מה הקשר בין זה לבין מחיר הארוחה? האחד שף גאוני שגובה עבור קציקתו פי עשר מיצרן הקציצה (שהופקה על ידי אותן תשומות) במסעדת פועלים שכנה. שוב התשלום הוא עבור "הפתרון" ולא עבור ניצול התשומות.
    התיחסות לתשומות כבסיס מרכזי לתמחור שייך לעידן התעשייתי ולא רלוונטי לשירותים מקצועיים.
    לעומת תשומות, המוניטין של היועץ בהחלט יכול לשמש בסיס לתמחור עודף, בתנאי שהמוניטין מוצדק – כלומר נבנה על בסיס הצלחות "ופתרונות" שהציע בעבר.
    אבל גם זה לא מסכם את כל נושא תמחור שירותי היעוץ, נושא שאולי יקבל התיחסות בפוסט נפרד.

  6. יוסי הגיב:

    חנן
    אכן יש משרדי ייעוץ (רבים מידי לטעמי) שמוכרים אוויר ואווירה בתוספת סדנאות העשרה רצוי בליווי ארוחות גורמה למנהלים.
    אבל יש יועצים מקצועים ואיכותיים שבעבודתם מכוונים לשורה התחתונה בארגון ומסייעים לו ולמנהלים לשפר ביצועים ולהרוויח יותר כסף.
    לכל אחד צריך לשלם על פי תרומתו לתפוקות והתוצאות של העבודה הייעוצית שאותה עשה.

  7. גבי דרורי הגיב:

    אכן סרטון מאיר עיניים.
    ובאמת התשומות שלי לא אמורות לעניין את הנועץ
    אבל כולנו משתמשים בזה כבסיס מסויים ,
    ולעיתים משדרים זאת גם לו.
    כאינפורמציה עובדתית, אני מכיר יועצים שסיכמו חוזה
    על בסיס אחוזים מהערך המוסף שעבודתם תביא ללקוחות.
    חלק גם הפכו עשירים מכך.
    לי אישית,לקוח בחברה גדולה הציע זאת ולצערי אח"כ הוא התחרט.

  8. דן נועם הגיב:

    הבעיה היא שבעולם היעוץ, בניגוד למסעדות ומספרות, היועצים מוכנים להשתתף במשחק הזה של משא ומתן (והסיבות כרגע לא חשובות)
    זה גם מזכיר לי בדיחה:
    נוסע מגיע לתחנה הרכבת בתל אביב, ניגש לאחת הקופות ומבקש כרטיס לחיפה.
    הקופאי אומר: 26.5 שקלים
    הנוסע אומר: 22 שקלים
    שואל הקופאי: אתה חושב שכאן זה שוק?
    אומר הנוסע: אם אתה לא מסכים, אני אלך לקופה אחרת.

    (עכשיו תחשבו מה היה קורא אם הקופאי השני היה מוכן להתמקח)

  9. benziv הגיב:

    יש כאן משחק של מי שיש לו כח עם מי שאין לו, וכנראה שליועצים ארגוניים אין כל כך הרבה כח. אגב, אני בטוחה שזה לא רק מול יועצים, אלא מתרחש מול בעלי מקצוע רבים. יש אנשים שכל סיטואציה חברתית היא הזדמנות למו"מ, לא חשוב על מה ולא חשוב באיזה עניין וכמובן לא מול מי.
    אני נזכרת בסיפור שהיה בקבוצה שנעתי איתה לסין. יכולה להבטיח כאן ששגרירים טובים לאר – לא היינו. דווקא ניסיתי לעזור אבל התוצאה הייתה שעם אנשים רבים לא דיברתי…

  10. דן נועם הגיב:

    ממליץ לכולם לצפות בהרצאתו של עו"ד דניאל רייזנר על ניהול מו"מ. ההרצאה ניתנה בכנס ניהול פרויקטים שנערך לאחרונה (שימו לב למסגרת בצד שמאל עם הקישורים להרצאה.
    http://www.pmi.org.il/הכנסהשנתיה13/tabid/147/Default.aspx

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: