רציונלים, אבל הרבה פחות

לפסיכולוגיה שתי השפעות גדולות על עולם העסקים. כל אחת מהן שינתה את פניו של העולם "המדעי" "והרציונלי" אותו דימו לנגד עיניהם מעצבי עולם העבודה והסחר המודרני. למתבונן כיום קשה לחוש את גודל ההשפעה כי אין לנו את התמונה הברורה של "לפני". ההשפעה הראשונה היא החדרת ההכרה בדבר חשיבותן של רגשות. הרבה לפני עידן "האינטליגנציה הרגשית", העובדה שהתיחסות רגשית יכולה לחולל השפעה הרבה מעבר לכל טיעון לוגי או רציונלי הייתה מהפיכה. קשה להעביר היום את גודל החידוש ברעיון שאנשים אינם עובדים רק בשביל שכר, ששיתוף עובדים בקבלת החלטות יוביל לשיפור בביצועיהם או שיחס אישי לעובדים הוא גורם מוטיבציוני בעל עוצמה שוות ערך לפחות (ולעתים אף יותר) מאשר תמריצים חומריים. במאה ה- 21 אלה כבר אמיתות שאיש לא חולק עליהן. גם חשיבות הרגשות בקבלת החלטות צרכניות הפך להנחת יסוד של (כמעט) כל איש שיווק ופרסום. רגשות הן הבסיס למעבר ממוצרים למותגים, לעיצוב חווית הקניה ולניהול קשרי לקוחות. זה לא היה פשוט או טריויאלי בעולם של בוגרי מינהל עסקים שחונכו שעיקר עבודתו של המנהל היא קריאת דוחות פיננסיים ומדידה כמותית של תוצאות ותהליכים. לא שזה לא חשוב, זה רק לא העיקר.

דוגמה נפלאה לחדירת הרגשות לחדרי ההנהלה ראיתי בסדרה המצוינת mad men. דון, נותן לאנשי קודק שיעור מאלף על ההבדל בין טכנולוגיה לאנשים.

ההשפעה השניה, חדשה הרבה יותר, החלה לפני כשלושה עשורים עם עבודותיהם פורצות הדרך של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן ועיקרה – אירציונליות. בעוד שהחדרת חשיבות הרגשות הייתה פרק נוסף שבא להשלים את העולם הרציונלי שהגדיר את עולם העסקים והניהול, טענת האי רציונליות תוקפת את עצם יכולתנו, כבני אדם להיות רציונליים, גם אם אנחנו מאוד מתאמצים ומאוד מאמינים שאנחנו כאלה. נדרשו פרס נובל בכלכלה, ושני משברים כלכללים (בגרסה ההוליוודית: "הבועה" ו-"הבועה 2") כדי שהעולם יתחיל להקשיב. אחת הדמויות הבולטות כיום בתחום היא של ישראלי נוסף, דן אריאלי. הנה ההרצאה שנתן ב – TED בפברואר השנה. 18 דקות כואבות ומענגות על המין האנושי כמקבל החלטות.

רשימת המחקרים והעדויות על השפעת האי – רציונליות בניהול רק הולכת וגדלה מיום ליום. כמה דוגמאות: מחקר של מקינזי על אי רציונליזם וניהול שינויי , בלוג שמוקדש לנושא, מחקר על רגשות והחלטות, ואיך כל זה קשור להחלטות פיננסיות.

4 תגובות על רציונלים, אבל הרבה פחות

  1. היי צביקה, תודה!
    אגב, אתה בטח יודע ש TED "מתגיירים" למעננו ופתחו ביוזמה של תרגום הרצאות לעברית,
    אפשר למצוא אותן בקישור הזה: http://www.ted.com/translate/languages/heb

    כמו כן, אירוע TED Tel Aviv, בדרך.
    פרטים כאן: http://tedxtelaviv.com/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/

    כל טוב

  2. מאת Idan Bchor:

    פוסט מצויין.
    ספר נוסף ששווה עיון בהקשר זה, של מתקפת האי-רציונליות וקיעקוע של עולם הניהול "האנליטי", הוא "תעתועי האקראיות" (Fooled by Randomness) של נסים טאלב, שנכתב כבר ב- 2004 אבל עלה לכותרות בעקבות "הבועה 2".
    ספר מרתק, שנון ומעורר מחשבה – והכי חשוב: עכשיו בסטימצקי ב- 49 ש"ח בלבד.

  3. מאת דן נועם:

    פוסט מאוד מעניין
    בצרוף מקרים מוזר (אם בכלל יש צרופי מקרים) כתבתי לפני מספר ימים פוסט על חישובי החזר על השקעה בפרוייקטי ניהול ידע:
    http://noaminfo.com/myblog/?p=327
    בהמשך לפוסט זה התפתח דיון ביני לבין Edith Ohri על נושא הניהול הרציונאלי:
    http://www.linkedin.com/newsArticle?viewDiscussion=&articleID=39842555&gid=1071577&split_page=1#comment_7
    כמובן שמיהרתי להפנות אותה לפוסט שלך

  4. שלום נעם,
    מענין לקרוא את הדברים.
    דרך אגב, האם צבי רול קשור לרול, שהיה מרצה בטכניון?
    בהשאלה הייתי מציעה לך, לא להשליך יהבך על קרן הצבי🙂
    צבי מציג עובדה מעשית, אך איננו ממליץ להפוך אותה לשיטה. הוא לא ממליץ למנהלים לנהוג באופן רגשני, אלא רק מציע להם לקחת בחשבון את קיומם של תהליכי החלטה לא רציונליים.
    יש הבדל גדול בין השניים.
    דבריו של צבי מקובלים עלי, שכן הוא מכיר בעובדה אוביקטיבית, מציע להתחשב בה, ובכך נוהג באופן ריאליסטי ומפוקח , ומה לעשות – ראציונלי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: