מלקולם גלדוול על מיון עובדים

מלקולם גלדוול מתקרב לפרסום ספרו הבא שכנראה יעסוק במיון. כהרגלו הוא לא מהסס לערער על מוסכמות ואם אפשר בדרך לשחוט כמה מיתוסים מה טוב. כאן אפשר לראות אותו בכנס בניו יורק מדבר על מיתוס המיון.

 הוא מנתח כמה מערכות מיון מאוד מפורסמות כמו:

– בחירת שחקנים בליגת הכדורסל והכדורגל (האמריקאי), ומגלה שאין קשר בין הציון שהשחקנים מקבלים במבחני המיון ובין הביצועים שלהם בליגה.

– ההחלטה לשפר את איכות המורים (כן, זה נושא גם בארה"ב) הביאה להעלאת הדרישות האקדמיות מעובדי ההוראה. עתה הם נדרשים להשכלה אקדמית, הכשרה ייעודית בתחום ההוראה ועוד כמה קריטריונים שכולם כוללים שיפור והעמקת ההכשרה (שוב, זה מועתק כמעט אחד לאחד גם למערכת החינוך הישראלית). ומה התוצאה? לא נמצא שום קשר בין העמידה של אותם מורים בדרישות ההכשרה המחמירות ובין איכות ההוראה שלהם בפועל.

– לעורכי דין יש מערכת מיון קפדנית ומשוכללת אבל גם אצלם – המיון לא מנבא הצלחה.

העולם השתנה וכישורי ההצלחה בעולם החדש כנראה לא מפוענחים במערכות מיון שפותחו במאה שעברה. אז למה אנחנו ממשיכים להשתמש במערכות המיון הלא מנבאות? כי עדיף להאמין במשהו לא מדויק מאשר להגדיל את העמימות ואת ההכרה שאין לנו יכולת לצמצם את העמימות, כי מנהלים מפחדים לקחת אחריות ושימוש במערכות מיון מגלגלת אותה לממיינים, כי עוד אין לנו אלטרנטיבה טובה יותר.

מאחר ולא בטוח בכלל שאי פעם תהיה אלטרנטיבה טובה יותר, מקומם של האסטרולוגים, גרפולוגים, קברי צדיקים, קוראים בקפה ומכוני המיון – מובטח.

One Response to מלקולם גלדוול על מיון עובדים

  1. גבי דרורי הגיב:

    כבר לפני 35 שנה פרופ' יוסף לווין , האחראי על מבחני הקבלה לאוניברסיטה,
    [נדמה לי שכבר אז זה היה של שלושת האונברסיטאות]
    אמר לנו באחד הסימנריונים לתורת המבחנים – שהמבחנים מתקשים לנבא
    מי ילמד יותר טוב.

    ואח"כ פיתחו את הפסיכומטרי הנוכחי [הארצי].
    על משקל : "מה שלא הולך בכוח ילך עם יותר כוח".
    המחקר האוניב', בתחום הניבוי לגבי הסטודנטים,
    מצביע על המשך המגמה- שהמבחן לא ממש אפקטיבי לניבוי
    מי יהיו הסטודנטים שילמדו יותר טוב וישיגו ציונים טובים יותר.

    מורי נהיגה לומדים, ובצדק,שהם מכינים היום תלמידים למבחן מעשי ,
    שאינו מהימן ואינו תקף – אבל הוא בוחן תלמיד ,אם אינו בחרדה קיצונית,
    במדגם התנהגויות ותגובות למצבים אקראיים אמיתיים ובכביש אמיתי.
    אף פעם לא נוכל לקבוע שהמדגם של ההתנהגויות באמת מייצג,אבל
    אנחנו יודעים שהוא מצב אקראי.
    זה נותן את ההצדקה המוסרית להשתמש בכלי לא מדוייק[יותר טוב מכלום].

    הבעיה היא בניבוי העתיד.
    עם כלי מהימן ובעל תקפות בינונית של 0.4 אני יכול ,מקסימום,
    לנבא 16% מהשונות [תקפות בריבוע] של קשת האירועים
    במגוון המצבים שייקרו לנבחן בתוך שנה ,שנתיים ,חמש שנים.

    וגם זה כבר לא מובטח ,
    כי כמו שאתה אמרת ,במילים אחרות-
    בעידן שהשינויים התרבותיים וההכפלות המהירות
    של כמות המידע והידע על פני הכדור ,
    בנוסף להתגברות של המסובכות של החייםהמודרניים ,
    הם הגורמים האמיתיים המשפיעים על חוסר הקשר בין
    המבחנים והתוצאות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: