איך לא עושים מצגת

ברי, שהשתתף באחת מסדנאות הפרזנטציה שלי, שלח לי קישור "למצגת" שיכולה בקלות להתחרות על התואר "הכי איך לא". ברי עצמו כינה אותה "המצגת היבשה בעולם".

לצערי, הסגנון הזה מאפיין כל כך הרבה אתרים שחושבים שככה עושים מצגת, ועוד "מצגת שיווקית". מעבר לבעיה של עיצוב בנאלי וגרפיקה צפויה, הבעיה המרכזית עם המצגת הזו היא המציג.  "הקריין" שאמור להיות הפרזנטור מדבר בקול מונוטוני, מקריא טכנית את הטקסט באינטונציה המזכירה "שעת סיפור" בה ההורה העייף מקריא סיפור לילד שלו ומנסה לא להרדם בעצמו.  כשמשהו כל כך משובש, קל להבחין כמה הוא חשוב. אין מצגת בלי מציג, ואם המציג משועמם או לא מעורב גם הקהל ימצא את עצמו משועמם ולא מעורב.  אבל המצגת הזו מאירה עוד נקודה חשובה.

כדי שמצגת תעבוד חייב להווצר פער בין מה שהשקף מראה ובין מה שהמציג אומר. במקרה של המצגת הזו  אין מספיק מרחב למציג – רוב  הדברים הנאמרים בעל פה כבר רשומים על השקף. כאשר אין פער משמעותי בין מה שמראים ומה שאומרים לא נוצר מרחב בו המציג יכול להפוך את עצמו לרלוונטי ולהוסיף ערך. במצב הזה היה עדיף לוותר על "הקריינות" ולהניח שאנשים יודעים לקרוא לבד.

מאחר וגם מדוגמאות "איך לא" אפשר ללמוד, ורק מהסיבה הזו, צריך להקדיש את הזמן ולראות את המצגת הזו. גם אם לא תשרדו אותה עד סופה, כמה שקפים יספיקו כדי להבין את הענין, וללמוד מה אסור לעשות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: