פחות זה יותר, גם בפרזנטציות

הרעיון של less is more מייצג את האחת האסטרטגיות המענינות והמאתגרות בניהול, שיווק ועיצוב. העקרון הזה עובד גם בפרזנטציות. שקפים עמוסים, "רועשים", מלאי bullets, טקסט, איורים ותרשימים לא מוסיפים כלום, בדר"כ הם גורעים מעוצמת המסר. דוגמה מצוינת לשימוש בעקרון הזה אפשר לראות במצגות הנפלאות של סטיב ג'ובס, שגם בתחום הזה עושה בית ספר למתחרה הגדול מרדמונד. גר ריינולדס מנתח את ההבדלים בין גייטס וג'ובס כפרזנטורים וכמשתמשים במצגות ומתיחס בפירוט להשלכות העצובות של נטייתו של גייטס למורכבות יתר במצגות בפוסט הזה. גם המגאזין businessweek הקדיש כתבה המסבירה למה סטיב ג'ובס עושה את זה נכון. לאחרונה ריינולדס שב והמשיך לנתח את ההבדלים בין הצמד בפוסט המעמיק והמקיף ביותר שכתב בנושא.

 ga_slide1.jpg 

 אני לא מתכוון אפילו לנסות להסביר את שיקולי בחירת הצבעים של מר גייטס, אבל למי יש כוח לשקפים כאלה? מעבר לדברים החכמים שכתב גר ריינולדס (כולל התיחסות מפורטת לשפת הגוף של גייטס), אחת הבעיות עם שקפים עמוסי טקסט היא שהם מתחרים על הקשב של הקהל שצריך לבחור במה להתמקד: בתכנים שהוא שומע בעל פה מהמציג או בטקסט הכתוב שמופיע בשקף. המצב הזה מוביל בסופו של דבר לירידה באפקטיביות של העברת המסרים, זכירות פחות טובה וקהל משועמם ועייף.

לעומתו, סטיב גו'בס עושה את זה כמו שצריך (וכמו שאפל עושה את זה לא רק בפרטנזטציות שלה…) יישום מושלם של "פחות זה יותר" בשקף הנפלא של ג'ובס.

go_slide1.jpggo_slide1.jpg

 go_slide1.jpg

השקף של ג'ובס משאיר לו את כל הבמה, הוא רק מטפורה המחזקת ומעמיקה את התכנים המילולים ולא תוכן מתחרה. זה מייצר השלמה, עומק, רב מימדיות ומחבר בין התכנים הלוגיים ובין התחושות שמעורר הדימוי הויזאולי. בשביל זה המציאו את השקפים.

דוגמה נוספת לפער בין שני הפרזנטורים ולעוצמה של "הפחות" לעומת העומס של "היותר" אפשר לראות בעוד דוגמה של הצמד:

gatesjobs2.jpg

 כמה טעויות אפשר לעשות בשקף אחד? אצל גייטס יש עודף, עומס, רקע מצועצע (והוא אפילו עומד לא במקום הנכון ומסתיר את הטקסט). ג'ובס מסתפק במינימליזם המאפיין את אפל כולה בעשור האחרון. הרקע נקי ופשוט, אין טקסט, רק דימויים ויזואליים המבטאים את הרעיון עליו הוא מדבר (והוא כמובן עומד בצורה מושלמת ביחס לשקף). גייטס (או המעצב שהכין לו את המצגת) לא התאפק והוסיף גריד המעמעם את צבע הטקסט בסופי משפטים (דוהה מלבן לאפרפר)…אכן דרך מעניינית לבטא עוצמה ונחישות.

להכנס לתבנית של power point ולמלא אותה בטקסט זה לא בדיוק להכין מצגת. גייטס שבוי כמובן בתבניות (תרתי משמע) של הכלי שהחברה שלו פיתחה. התבניות האלה ממש מזמינות את המשתמש לראות בשקף כלי להעברת טקסט. המצב מוחמר כשמתחילים להפעיל את תבניות העיצוב שמיקרוסופט טרחה להכין עבורנו. התוצאה תהיה פחות או יותר  דומה למה שיצא לביל. החוק הראשון הוא שככל ששמים בשקף יותר, מקבלים פחות. הפתרון: less is more. מעט מאוד טקסט, דימוי ויזואלי חזק, מסר אחד לשקף, וכל השאר…בדיוק בשביל זה אתה (המציג) נמצא שם.

 כשאני מציג את ההבדלים האלה כדוגמה בסדנאות שאני מעביר הרבה פעמים שואלים אותי את השאלה הפשוטה: "ומה…ביל גייטס לא יודע את זה?", הוא הרי יכול להעסיק את טובי המעצבים בעולם, את טובי המומחים לפרזנטציות…אז למה זה קורה? התשובה כמו בהרבה מאוד דברים אחרים אינה קשורה לידע, אפילו לא ליכולת היא קשורה למשהו הרבה יותר בסיסי…להבנה עמוקה, לטעם, לסגנון… ואת זה מומחים ויועצים חיצוניים כבר לא כל כך יכולים לסדר.

במקרה של ההשוואה בין אפל למיקרוסופט הבדלי הטעם, הסגנון והדיוק העיצוביים גולשים כמובן גם למוצרים עצמם. רוצים לדעת איך הייתה נראית האריזה (המדהימה) של iPod לו הייתה מעוצבת על ידי מיקרוסופט?

4 תגובות על פחות זה יותר, גם בפרזנטציות

  1. הגעתי במקרה ונשארתי לעוד, פוסט מצוין.

    אני חושב שכמעט ואפשר לסכם את כל מערכת היחסים של אפל ומיקרוסופט עם התובנות הללו.
    "more is less" – סיפור חייה של מיקרוסופט.

  2. מאת lior:

    זה באמת מרתק אותי, הקטע שכל המומחים אומרים את אותו דבר על הבעיותיות של ביל גייטס, החברה שלו, העיצוב שלהם ובכלל הגישה, והם לא ממש עושים שום דבר בעניין.

    זה מזכיר לי את אותם אנשים שאומרים: מה איך יאהו או מייקרוסופט לא הצליחו לפתח מנוע חיפוש טוב יותר משל גוגל, הרי אלו היו שני חברה צעירים מהאוניברסיטה וליאהו ולמייקרוסופט היה עשרות מיליוני דולרים להעסיק את המתכנתים הכי טובים בעולם ולבנות מנוע חיפוש טוב יותר. אבל הם לא הצליחו עד היום לעשות כך.

    אני חושב שלא משנה כמה כסף יהיה לחברה וכמה עשרות עובדים גאונים יהיו לה, בסופו של יום זה הכל תלוי במנהיגים של החברה, אלו שהקימו אותה ואלו שיצרו אותם. הרי לאף אחד לא אכפת מהילדים שלו יותר מהורים, וכך גם בחברות.

  3. מאת oren:

    חחחח איזה מצחיק, לדעתי השאלה לאיזה קהל אתה פונה, אם אתה פונה לקהל שכבר יודע את המוצרים שלך, וכבר יודע מי אתה ומוחה בנושא, אז הפרזנטציה של ביל יותר טובה כי הוא מספק לאנשים מידע שהם כבר יודעים, והם כבר יכולים לבחור באיזה מידע להתחדד כי הכול כתוב, הם לא צריכים כל הזמן להיות בפוקוס בביל, אם זה אנשים שפחות מודעים למוצרים שלך, ולנושא עליו את העושה את הפרזנטציה אז ההצגה של APPLE יותר טובה, כי אתה לא מתכננן ללמד אותם על כל הדברים אלה לרתק אותם לדברים המעניינים כדי שיזכרו את הפרזנטציה.

    הסרט על איך מיקרוסופט היו מעצבים את הקופסא של איפוד היה ממש מצחיק.

  4. מאת גבי דרורי:

    כול הכבוד, היה מלמד ומעורר מחשבהותודה על המאמצים שלך להביא חומרים כה איכותיים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: