לאחרונה הכריזה חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל. על "מהפיכה" בשיטת תגמול הלקוחות שלה: לא עוד נקודות, מעכשיו – החזר כספי. ישראכארד מצידה מיהרה להגיב בקמפיין הקורא ללקוחות המאוכזבים של כ.א.ל. "שאולצו להפרד מהנקודות" להצטרף אליה ולקבל לחשבונם את יתרת הנקודות שצברו בכ.א.ל. אכן דילמה.
הקמפיין של כ.א.ל. שנוי במחלוקת גם בגלל שאלת איכות ההטבות (מה באמת עדיף, נקודות או החזר כספי?) ותמהיל המותגים המשתתפים בהסדר וגם בגלל האופי המתנצל של הקמפיין, כפי שניתח וסיכם עידן.
בעוד שאצלינו ממשיכים לצבוע את העולם בשחור לבן, chase האמריקאי מציע עולם צבעוני יותר, וכמובן נכון יותר בכל היבט של ניהול הקשר עם הלקוח. הבנק פשוט מאפשר ללקוחותיו לבחור בין נקודות ובין החזר כספי. הפתרון הזה כל כך פשוט, חכם, אלגנטי ונכון מקצועית שרק מדגיש את הסירבול והמורכבות המיותרת של השינוי של כ.א.ל.
לא יודע למה, אבל משום מה שוב עולה בזכרוני המפגש בין נבחרת ישראל ונבחרת אנגליה. יכול להיות ששוב השופט אשם?
על ניהול, ארגונים ואנשים 
מעולם לא השתמשתי בנקודות של ויזה, בישראכרד של חברה שלי יצא לי עוד להשתמש פעם. אבל בויזה הנקודות נאספו ונאספו ורק הרגשתי שבכל הטבה שהם מציעים לי הם רק צוחקים לי בפנים.
כך שמיהרתי להרשם למבצע החדש, אז אולי אני אקבל קצת הנחה בניו פארם שיש לי ליד הבית או אולי כמה שקלים שאני שותה קפה. זה לא יותר מידי ובטח שלא בכל מקום, אבל מבחינתי עדיף על הנקודות.