מדינת חלם

מדינת ישראל רואה חשיבות רבה במעבר לתחבורה ציבורית במקום השימוש ברכב פרטי. יש לזה הרבה מאוד יתרונות: לכלכה (פחות פקקים, פחות בזבוז זמן ודלק), לעולם (פחות זיהום אויר) לבטיחות (פחות תאונות דרכים), בקיצור…צריך לעבור לתחבורה ציבורית. מצד שני, הנהג (לא רק הישראלי) רוצה נוחות. כדי שאנשים יוותרו על נוחות השימוש ברכב הפרטי (למען הסיבות הטובות שציינתי) הם צריכים תמריצים. מדינה נורמלית הייתה רואה במעבר לתחבורה ציבורית פרויקט לאומי ועושה כל מה שהיא יכולה כדי להגדיל את התמריצים להשתמש בחלופה הציבורית. למשל: חניה חינם בחניונים ציבוריים הסמוכים לתחנות הרכבת. מה עושה מדינת ישראל? מצד אחד מדברת גבוהה גבוהה על המעבר לתחבורה ציבורית ומצד שני עושה כל מה שהיא יכולה כדי לחבל בתמריצים לבחור בחלופה הזו.

היום הייתי צריך להיות בבאר שבע. הגעתי לחניון מרכז הירידים שליד תחנת האוניברסיטה.  שלא כתמיד, לא היה שם אף אחד לקבל את התשלום היומי (20 ש"ח, כולל 5 ש"ח הנחה לתושב ת"א).  עובד החניון הפנה את תשומת לבי לשלט החדש בכניסה לחניון. לפני שבוע התחלף הזכיין והתחלפו המחירים. 80 ש"ח ליום שלם (80 ש"ח !!!), מחיר שהופך את החניון הזה לחניון היקר ביותר בתל אביב (ולכן גם בישראל). איזה הגיון זה? איזה תמריץ זה לנסוע בתחבורה ציבורית? כשמצרפים את עלות הנסיעה ברכבת לעלות החניה, התמריץ החומרי נעלם. עכשיו עלות הנסיעה ברכבת יקרה יותר מהשימוש ברכב הפרטי שלי.

לא יודע מי הוציא את המכרז להפעלת החניון. נדמה לי שזו עיריית תל אביב. עירייה שצריך להיות לה אינטרס מובהק לחנך ולתמרץ אנשים להשתמש בתחבורה הציבורית. מצד שני היא רק עירייה, מה איכפת לעובד מחלקת המכרזים מזיהום אויר? תאונות דרכים? חינוך שוק? ככה זה כשכל אחד מנהל רק את הבלטה שלו. אין ראיה מערכתית אבל יש הרבה מאוד טמטום. לצערי הרב, ב- 2007 זו רמת החשיבה המערכתית, התכנון והניהול במדינה שלנו. מה שהזכיר לי שהיה לנו פעם שר אוצר שצעק "משוגעים, רדו מהגג". הוא כבר איננו, רק המשוגעים נשארו.

parking.jpg

5 תגובות על מדינת חלם

  1. מאת benziv:

    מזוית אחרת:
    ואילו אני החלטתי החלטה דומה ונסעתי ברכבת ללב המפרץ. עליתי בבית יהושוע. החלפתי רכבת בבנימינה. בדרך חזרה נסעתי בשלוש רכבות: האחת נסעה עד חיפה, השניה עד בנימינה, והשלישית עד בית יהושוע.

    החלטתי שהכי כדאי לגור בבימינה.
    נסעתי בתחבורה הציבורית 1.5 שעה יותר מאשר במכונית הפרטית. עלה לי 47 ש"ח.

    חשבתי שרק אם אני עייפה מאד – כדאי לי לקחת רכבת, ולהתפלל שיהיה לי מקום ישיבה…

  2. מאת Idan Bchor:

    אכן, עוד הארה מצוינת של חיינו כאן ועכשיו…

    שתי הארות נוספות בהזדמנות זו:

    א. "קהל שבוי" (Captive Audience)
    לפני יותר מ- 20 שנה למדנו כמה טוב שיש "קהל שבוי" אותו ניתן להפציץ במסרים פרסומיים בעל כרחו (ועל כך יבוא בקרוב פוסט מורחב בנפרד…) ולאלץ לשלם מחירים מופרזים בהעדר חלופות (ראה "הגזלנים" ליד בסיסי צה"ל).
    עברו כמה שנים, התבגרנו ולמדנו שהיתרון הרגעי אינו מחזיק תמיד לאורך זמן.
    כמו בדוגמאות רבות אחרות, יש להניח שגם כאן ילמד הזכיין בדרך הקשה שבעולמנו יש תמיד חלופות – ומי שגובה תעריפים שערורייתיים סופו להישאר עם תאוותו בידו ועם מגרש חניה ריק.

    ב. "הפרטה" – תיפעול מול אסטרטגיה
    הפרטה היא פתרון מצוין כאשר רוצים להיפטר מעיסוק בתחומים שאינם בתחומי הליבה של הארגון – אך היא כלי הרסני כאשר הפרקטיקה התפעולית הורגת את החזון והאסטרטגיה המערכתית.
    מטבע הדברים, פועל "הזכיין" למקסם את רווחיו במרחב הפעילות הספציפי ובמרחב הזמן המוגבל שניתן לו, ועל-פניו אין לו כל ענין "בתמונה הגדולה" (כמו עידוד הנסיעה בתחבורה הציבורית…).

    ארגונים המבינים פרדוקס אינהרנטי זה נוהגים להכתיב לזכיין את מגבלות חוקי המשחק (במקרה זה תעריפי חניה מירביים), ומשאירים לו שוליים מוגדרים בהם הוא יכול להשתעשע כרצונו (ראו לדוגמה: מחירי המוצרים בקפיטריות באוניברסיטה).

    מכיוון שכך, כדאי להפנות את החיצים לא רק אל הזכיין-המפעיל, אלא בעיקר למי שהעניק לו את הזכיון – עיריית ת"א? רכבת ישראל? מרכז הירידים?
    האם להם יש ענין "בתמונה הגדולה" או שמא רק במיקסום "דמי הזכיון" אותם הצליחה לגבות השנה מחלקת המכרזים? זו כבר שאלה אחרת…

  3. מאת Zvika Roll:

    עידן, אכן 2 הערות מאירות ונכונות. ממתין לפוסט שלך על קהל שבוי. גם בנושא הזה המציאות מייצרת לנו חומרים רבים לפוסטים.

  4. מאת orelul:

    בהחלט כשלון נוסף של ממשלת ישראל. באשר לנוחות בתחבורה ציבורית, בתור בת 14, זו התחבורה היחידה שאני משתמשת בה, וזה לא כזה נורא.

  5. […] התגלתה תקווה לפני כשבועיים כתבתי על הטמטום בתמחור החניה בחניון הרכבת שליד מרכז הירידים. לא יודע מה קרה אבל עברו […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: