ככה עושים פרזנטציה

כמעט הכל כבר נאמר על הסרט, הקמפיין, האיש, הקמבק, התופעה וההצלחה (פתאום…) של אל גור. ראיתי את An Inconvinient Truth לפני ואחרי האוסקר. היום ראיתי אותו שוב כאן (גם אתם תוכלו לראות אותו אם תלחצו על full movie אחרי שהעמוד שבקישור יעלה).  הסרט הוא בעצם פרזנטציה שמשולבות בה פיסות ביוגרפיה שהופכות בסופו של דבר את הפרזנטציה לסרט. כבר שנים שאני מדריך, מלמד, מייעץ ועושה כל מה שאני יכול כדי לעזור למנהלים לשפר את הפרזנטציות שלהם. אני יודע כמה קשה לבנות פרזנטציה טובה, וכמה קשה להעביר אותה בצורה מקצועית, מעניינית ומשכנעת. כשאני פוגש רב- אומן אני יודע לזהות אותו. אל גור הוא אחד כזה. אחרי שתצפו בסרט בזכות התכנים החשובים והנושא המרכזי שבו הוא מטפל צפו בו שוב והפעם כשיעור מעולה על פרזנטציות.

לכאורה מדובר בנושא "טכני", "אקדמי", "יבש" ומלא נתונים סטטיסטיים מורכבים – כל מה שלא הייתם רוצים לטפל בו אם היה נגזר עליכם להעביר פרזנטציה. אבל אל גור עושה מהנושא הזה מטעמים, ואת חלקם אני רוצה להדגיש, כי הם עקרונות אוניברסליים לפרזנטציה מוצלחת:

1. תהיה אישי: מאחר ואל גור מאוד מעורב בנושא, כשהוא מדבר עליו הוא מעביר לא רק את התכנים אלא גם את האמונה שלו, ההתלהבות שלו, הנחישות שלו – וזה מה שעושה את זה מענין. הוא לא מרצה, לא מלמד, לא מקריא רשימות אלא מ-ד-ב-ר!!! אל גור מופיע, משוחח ולכל אורך הפרזנטציה מתנהג כבן – אדם. הוא אנושי, הוא מתייחס, הוא מתלהב, הוא מתקשה, הוא נחשף…זה מענין ומרתק אותנו – הקהל – וגם הופך אותו למקור / מוליך מעולה של הרעיונות והטענות שלו. קודם תתחבר אחר כך תדבר, ואם צריך להתחבר לבני אדם, להיות אנושי היא כנראה הדרך הטובה ביותר.

2. תבנה סיפור: הפרנזטציה של אל גור היא לא אוסף של נתונים, טענות, או מה שמכונה בשפת המצגות "בולטים" (ועוד נחזור לזה עוד מעט), אלא סיפור אחד שמכיל את כל המרכיבים של סיפור טוב: המשתתפים (כדור הארץ ואנחנו), הבעיה (התחממות) הסיבוך (המצב נעשה מסוכן) ההתרה (איך אפשר לצאת מזה).

3. הכל תמונות (כי אתם כבר יודעים כמה מלים שווה תמונה אחת): אל גור משתמש במק, זו כבר התחלה טובה. המצגת שמלווה את הפרזנטציה שלו היא מלאכת אומנות מושלמת, בית ספר לאיך הויז'ואל צריך להתייחס לתוכן ולהתמזג עם המציג. אל גור לא מכין בעצמו את הויז'ואלס של הפרזנטציה, עושה את זה עבורו משרד העיצוב של מרק וננסי דוארטה והם עושים עבודה מדהימה. השקפים שלו הם לא בולטס, כמעט ואין בהם טקסט, רק הרבה מאוד המחשות ויזואליות שמחזקות, מוכיחות, מדגימות, ממחישות ובעיקר מראות את המסר. זה מה שצריך להיות במצגת. לצערי אני רואה יותר מדי מצגות שהן אוסף של שקפים מלאי מלים, מחולקים באופן שרירותי ולפעמים שערורייתי לבולטים (כי ככה הטמפלייטים של פאורפוינט בנויים). אל גור לא מקריא שקפים. להקריא שקפים זה משעמעם, בהנחה שכל האנשים בקהל יודעים לקרוא בעצמם, הם לא זקוקים לך שתעמוד שם ותקריא להם. אם כל מה שיש בשקפים זה טקסט אולי כדאי לשלוח את המצגת בדואר אלקטרוני ולחסוך מכולם את הטרחה. העיצוב הנקי, המדויק והממוקד במסרים הופך את השקפים למימד תכני בנוסף על דבריו המעניינים לכשעצמם של אל גור עצמו. חגיגה. השקף עובד על חוש הראיה, מלים עובדות על חוש השמיעה, אין טעם לאחד ביניהם (להעביר מלים ויזואלית). העוצמה של שקף היא במה שהוא מראה ולא במה שכתוב בו (את זה אתה יכול להגיד בעל פה, בדיוק בשביל זה אתה שם).

4. דבר על העצים אבל אל תשכח את היער: המצגת של אל גור עמוסה בפרטים, נתונים סטטיסטיים, תאור תהליכים אקלימיים ויחד עם זאת, אפילו לרגע היא לא הופכת למצגת "כבדה", משעממת או מתישה. איך הוא עושה את זה? על ידי ארגון נכון של היחס בין הפרטים ובין התמונה הגדולה. בכל המצגת יש שלושה מסרים בלבד: 1. אנחנו מחממים את כדור הארץ (זה שונה מהמסר: כדור הארץ מתחמם), 2.זה יהרוס אותו ואותנו, ו- 3. אנחנו עדין יכולים להציל את המצב. הנתונים הכמותיים והדוגמאות באות כדי לתמוך בטענות האלה, שחוזרות על עצמן בוריאציות שונות. נתונים הם דבר משעמם, נתונים שמוכיחים טענה – זה סיפור.

5.  בגובה העיניים: ז'רגון מקצועי, שפה גבוהה מדי, מונחים אקדמיים, משפטים מורכבים – כל אלה משדרים חוסר בטחון, ריחוק והתנשאות. אל גור מדבר בשפה ברורה, לא מתנשאת ולא יומרנית. למרות שבנושאים בהם הוא עוסק קל לגלוש למינוחים מקצועיים מורכבים הוא נזהר לא להשתמש בהם. אל גור לוקח נושאים מורכבים ומעביר אותם בשפה פשוטה. זה השירות שהוא מציע לקהל שלו. וזה יפה, כי מצגת טובה לא עוסקת בשאלה על מה אתה הולך לדבר, אלא בשאלה מה אתה הולך לעשות לקהל שלך / בשביל הקהל שלך. אל גור עובד בשביל הקהל – מספק מידע, מעשיר, מלמד, מארגן ומפשט עבורו נושא מורכב למנות ברות עיכול. זה המסלול שאתה צריך לעבור כדי לשכנע באמת.   

לקינוח, הרצאה אחרת של אל גור, שממקמת אותו כאחד הפרזנטורים המרתקים והמקצועיים ביותר שיש לנו היום.

10 תגובות על ככה עושים פרזנטציה

  1. מאת benziv:

    ובכן, הפעם עלי לא להסכים איתך. ראיתי הופעה שלו, במשך כשעה אצל אופרה. והיה לי קשה לראות את האיש גדל הגוף הזה מתרוצץ לפי הכללים ועושה את מה שצריך לעשות בדיוק עד כדי קרירטורה. אני מסכימה עם התוכן שלו, לא מסכימה שצריך להיות כל כך מהוקצע וחלקלק. יש יתרון גדול בלהיות אנושי. להיות לפעמים טועה במשהו. המושלמות החלקלקת הזו – לא קונה אותי.
    והכי מצחיק, שזמן קצר אחרי שההופעות שלו נחלו הצלחה גדולה, התגלתה הבעיה שיש לו בבית: הנורות שונות מאלה שהמליץ עליהן והחשבון של צריכת האנרגיה – מרקיע לשמים.
    וזה לא מוסיף כבוד גדול, גם אם הפרזנטציה שלו נהדרת. זו גם לא הטעות שאני מדברת עליה, כי היא הייתה גדולה מידי והתגלתה מאוחר יותר, בניגוד למה שרצה.

  2. מאת Zvika Roll:

    אני התייחסתי לפרזנטציה שמופיעה בסרט, שלדעתי היא בית ספר לפרזנטציות. (גם ההרצאה שלו ב TED מעולה לכשעצמה). אני מניח שכמו לכולם, יש לו גם הופעות פחות מוצלחות.
    הסיפור של חשבון החשמל הפרטי שלו, שהוא גבוה מהמקובל הוסבר בכך שהוא מנהל את כל האופרציה שלו ואת כל הצוות שלו ממשרדים שממוקמים אצלו בבית, גרים שם גם אנשי האבטחה שלו ובסוף עד כמה שאני יודע הוא יצא מהסיפור הזה לפחות, די בסדר.
    תקציר של כל הסיפור, כולל הסברים ותגובות אפשר לקרוא כאן.

  3. […] חמיש שלח לי קישור לפוסט מצויין של צביקה רול בשם ככה עושים פרזנטציה על טכניקות הפרזנטציה של אל […]

  4. קולגה שלי, Steve Denning, אולי הגורו המפורסם ביותר בעולם כיום בנושא Storytelling בארגונים, ומחברם של מספר ספרים מכוננים בתחום, מפרסם פרק מספרו העומד לצאת לאור באוקטובר 2007 ובו הוא מסביר אילו טעוויות עשה אל גור במהלך הקמפיין הכושל שלו לנשיאות ארה"ב – ואיך הוא מתקן טעויות אלו במהלך הפעילות שלו בנושא איכות הסביבה. אם תרצה, יש בכך שילוב של למידה וניהול ידע גם יחד.
    הנה הקישור לפרק הראשון: http://www.stevedenning.com/Documents/Ch-1.pdf.

  5. מאת Zvika Roll:

    נשמע מרתק
    תודה על העדכון וההרחבה.

  6. צביקה, הנה כתבה מקדימה להוצאת הספר החדש של Denning, בין השאר על אל גור.
    http://www.ft.com/cms/s/1/be0a73ee-563c-11dc-ab9c-0000779fd2ac.html

  7. מאת Isaac Asimov, PhD:

    Al Gore's movie is a mediocre science fiction creation, at best. What mother nature did not provide the movie's editors added, using technology based special effects.

  8. מאת Isaac Asimov, PhD:

    Al Gore's movie is a mediocre science fiction creation, at best. What mother nature did not provide the movie's editors added, using technology based special effects.

  9. מאת אדרג'או:

    זה נושא מעניין ורחב הקף תודה על הטקסת המושלם זה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: