קודם אני אחר כך האחרים

אני בטוח שאתם מכירים את המיילים האלה שמכילים כל מיני הגיגים, תמונות, שטויות ואימרות שפר שמישהו חשב שחייבים לשתף בהם את כל העולם. אני מקבל אותם ולמרות שלחלקם מוצמדים בכותרת כל מיני סופרלטיבים כמו ענק! גדול! מדהים! רובם לא ראויים לקריאה ובטח לא להפצה המונית. אבל מדי פעם מבליח איזשהו מייל שבכל זאת יש בו משהו. מייל שעוצר אותך לרגע משטף העבודה וגורם לך לחשוב. השבוע הגיע אלי במייל הסיפור הבא:

(המקור לא ידוע, אם מישהו מזהה את המקור אשמח להוסיף אותו, ותודה למיקי תדמור שהעבירה לי את המייל)

בעל היה מוטרד ששמיעתה של אשתו איננה עוד כפי שהייתה, וחשב שאולי היא זקוקה למכשיר שמיעה. הוא לא היה בטוח כיצד להעביר לה את המסר העדין, אז הוא התקשר לרופא המשפחה על מנת להיוועץ בו. הרופא אמר לו שיש בדיקה לא פורמלית ופשוטה שהוא בעצמו יכול לבצע, שתתן לרופא יכולת לשפוט טוב יותר את אובדן השמיעה שלה.

"הנה מה שתעשה," אמר הרופא. "עמוד במרחק של כ- 15 מטר ממנה ובקול שיחה רגיל אמור לה משהו וראה אם היא שומעת. אם היא לא מגיבה התקרב לכדי 10 מטר, ואחר כך 5 מטר וכך הלאה, עד שאתה מקבל תגובה."

באותו הערב, אשתו במטבח שוקדת על  ארוחת הערב בעוד הוא ישוב בחדר העבודה. הוא נזכר ברופא ואומר לעצמו, "אני בערך 15 מטר ממנה, ננסה לעשות את מה שבקש הרופא."

בקול רגיל הוא שואל את אשתו, "חומד, מה אוכלים הערב?". אין תגובה.

הבעל מתקרב לכיוון המטבח, נעמד במרחק של כ- 10 מטר מרעייתו ושואל שוב, "חומד, מה אוכלים הערב?" שוב, אין תגובה.

הוא עבר לחדר האוכל, כ- 5 מטר מאשתו ושאל שוב, "חומד, מה אוכלים בארוחת הערב?" אין קול ואין עונה.

אז הוא נכנס למטבח, נעמד ליד הדלת וממרחק של  פחות משלשה מטר: "חומד, מה לארוחת הערב?" עדיין  אין רחש מצד אשתו.

אז הוא ניגש ממש מאחוריה ואומר בקול רם, "חומד, מה לארוחת הערב?"

"יעקב, הפעם החמישית – עוף צלוי!!!

מוסר ההשכל שלי: אם אתה מאשים מישהו במשהו, בדוק קודם את עצמך

הפוסט הזה מוקדש לכל המנהלים שעסוקים עכשיו (לרגל חודש דצמבר, סוף השנה ועונת הבונוסים) בהערכת עובדיהם. במהלך שיחת המשוב, כשתגיעו לחלקים בהם תדרשו שיפור מהעובד, הפכו את עצמכם לשותף אקטיבי בתוכנית השיפור, ריתמו את עצמכם וקבעו לעצמכם את הפעולות שאתם תעשו כדי שהעובד הזה ישתפר. הערכת ביצועי העובדים שלכם היא גם תעודת הגמר שלכם, לשנה הזו שתיכף נגמרת.

3 תגובות על קודם אני אחר כך האחרים

  1. מאת benziv:

    צביקה, המנהלים האלה – חלקם לא יכולים לעשות מה שאתה מציע. הם רואים רק את עצמם. נרקסיזם – לא המצאה של אנשי מדעי ההתנהגות, הם רק נתנו לזה את הכותרת. נדמה לי שפניה חשובה נוספת יכולה להיות דווקא לממושבים – עכשיו שזו עונת המשובים, ועכשיו שאת/ה מכיר/ה את הסיפור על האישה הלא שומעת – מה אפשר לעשות שהמשוב יתרחש בתהליך הרצוי ויכלול תכנים של אמת

  2. מאת Zvika Roll:

    היי אתי
    אפשר להפנות חלק מהאחריות גם לממושבים. בכלל, אחד הנשאים היותר מרתקים בהם אני עוסק בתקופה האחרונה זה ניהול כלפי מעלה, כלומר, איך העובדים יכולים לנהל את מנהלים ולסייע לעצמם על ידי חיזוק ושיפור הדרך בה הם מנוהלים.

  3. מאת benziv:

    זה באמת נושא מרתק. יש לי חוברת של חברה שנפטרה, טליה נפתלי, והיא כותבת על זה. תזכיר לי שאתן לך

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: