האם מדינת ישראל מסוגלת ללמוד

אחד הנושאים החמים ביותר בניהול והתנהגות ארגונית בשנים האחרונות הוא נושא הלמידה הארגונית. מאז ספרו של פיטר סנג'י "הארגון הלומד" ארגונים ומנהלים רבים לפחות מנסים לתרגם את רעיון הלמידה ולהפכו לפרקטיקה ארגונית. תחקור, הפקת לקחים, למידה מהצלחות – כל אלה ממלאים את סדר היום הארגוני כמעט בכל ארגון מצליח שאני מכיר. מלחמת לבנון השניה, שאולי הסתיימה ואולי נמצאת רק בהפוגה בין קרבות, חשפה את מדינת ישראל למציאות כואבת. קשה אפילו להתחיל למפות את שלל התחומים המחייבם חקירה ולמידה. החל מחוסר המוכנות של הצבא, דרך הטיפול בעורף וכלה בתהליכי קבלת ההחלטות שלפחות כרגע נראים כמו פארסה אחת גדולה

אבל המצב אליו נקלענו הוא גם הזדמנות של הרגע האחרון. המלחמה הזו חשפה את הליקויים, את הבעיות, את נקודות התורפה והאירה את כל אלה באלומת אור חדה. חלק מהציבור ומהפוליטיקאים דורשים תהליך של חיפוש האשמים ועריפת ראשיהם (לא מעשית אלא פוליטית), זהו תהליך פסיכולוגי בו באמצעות מציאת האשמים אנו מקווים לזכות בקטרזיס, זיכוך והתנקות. אבל תהליך כזה, שיתן מענה ליצרים ימנע את היכולת ללמוד ולהפיק לקחים באמת. ראשי המדינה והצבא יכנסו למגננה משפטית ופסיכולוגית ויעשו הכל כדי לנקות מעצמם את האשמה, בין היתר על ידי הסתרה מודעת אך גם על ידי תהליכים לא מודעים של "הבניית מציאות" אשר יציגו את מעשיהם והחלטותיהם באור ראוי והגיוני יותר

כבני אנוש אולי היינו רוצים "משפט" שיסמן עבורינו את האשמים ויחרוץ את דינם. כישראלים, שחיינו וקיומינו תלויים במדינה הזו, אנחנו חייבים להתגבר על הדחף הזה. למידה אמיתית והפקת לקחים עמוקה ויסודית כפי שנדרש נוכח המציאות שנתגלתה לעינינו תיתכן רק אם יווצר אקלים המאפשר למידה ותחקור אמיתי (להבדיל מחקירה). חיפוש אשמים ימנע מאיתנו שיפור תהליכים. כל מי שעסק בניהול איכות או למידה ארגונית מכיר את העקרון הזה. מה שאנחנו צריכים עכשיו זו מנהיגות שתוביל תהליך למידה שאין בו ניסיון למציאת אשמים אלא יש בו מאמץ בלתי מתפשר להבין לעומק כיצד הגענו למצב אליו הגענו, מה היו הליקויים בכל הרבדים והמישורים וכיצד לא נחזור על הטעויות האלה בעתיד. ועדת חקירה שגרתית אולי תמצא את האשמים אבל במישורים העמוקים יותר דווקא תמנע הבנה ושינוי, בדיוק כשם שועדות החקירה הקודמות אחרי מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה, לא מנעו את המשבר הנוכחי

השאלה האם מדינת ישראל מסוגלת ללמוד כבר אינה שאלה תיאורטית אלא שאלה קיומית 

3 Responses to האם מדינת ישראל מסוגלת ללמוד

  1. Eti הגיב:

    היי צביקה. מדינת ישראל תלמד. מדינת ישראל למדה גם בעבר. עוד לפני שדיברו על למידה ארגונית. כל חברה שרדנית ותאבת חיים לומדת. אחרת היא לא שורדת.
    וחוץ מזה – שמחתי לגלות אותך על המסך.

  2. yigalc הגיב:

    לפני זמן רב, פרסמתי רשימה בבלוג שלי וקראתי לה "ארגון לא-מד"…
    בעת הזו, לאחר המלחמה הלבנונית השנייה, עלה בי דז'ה-וו קל כשנזכרתי ברשימה ההיא.
    הנה כאן: http://www.notes.co.il/yigal/5973.asp

  3. […] עם סיום מלחמת לבנון השניה. הפוסט הראשון שלי היה "האם מדינת ישראל מסוגלת ללמוד". התחושה הכללית הייתה קשה, גם התחושות שלי היו קשות. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: