כשמקשיבים טוב לטקסט במערכון הזה מתברר שכולו מבוסס על אמת. הם לא ממציאים שום דבר. קשה להאמין אבל ככה זה באמת עבד. לפי חוק הפריירים זה רק ענין של זמן עד שהם יחזרו, אלא אם למדנו משהו מהמשבר הזה.
כשמקשיבים טוב לטקסט במערכון הזה מתברר שכולו מבוסס על אמת. הם לא ממציאים שום דבר. קשה להאמין אבל ככה זה באמת עבד. לפי חוק הפריירים זה רק ענין של זמן עד שהם יחזרו, אלא אם למדנו משהו מהמשבר הזה.
יש לי פינה גדולה של הערכה לפרופ' הנרי מינצברג. חלק גדול מעבודתי נשען עד היום על ספריו. גם לאחר יותר מעשרים וחמש שנה עדין, ספרו structure in five הוא לדעתי ספר חובה על שולחנו של כל יועץ ארגוני.
כאן אפשר לשמוע ולראות ראיון שנתן "לרגל המצב". מאחר ומינצברג הוא מומחה לניהול הוא מנתח את מה שמתרחש בשוק ההון של ארה"ב השכנה (מינצברג הוא קנדי) כמשבר ניהולי ולא כמשבר כלכלי. הוא מבקר קשות (ולא לראשונה) את הדגש המוגזם שהמודל הניהולי הרווח בחברות ציבוריות שם על הטווח הקצר. מודל שמעודד לקיחת סיכונים אך לא לקיחת אחריות. אם היסכון יצליח – נרוויח הרבה מאוד כסף, אם הוא יכשל – אחרים יפסידו הרבה מאוד כסף. הוא תוקף את הערך "מיקסום הרווח לבעלי המניות" (ערך שצץ ומופיע ביותר מדי הצהרות ייעוד וחזון בשנים האחרונות. כמובן שמיקסום הערך לבעלי המניות צריך להיות תוצאה ולא מטרה של הפירמה). מינצברג מדבר על הדגש הרב מדי שהושם על "מנהיגות" במקום על "ניהול" וחוזר על טענתו הידועה שתוכניות ה- MBA לא מצליחות לייצר מנהלים אלא לכל היותר מיצרות "אנליסטים" של דוחות כספיים.
הסגנון, הצניעות, שיקול הדעת ועומק הניתוח מהווים חלק מההסבר למה מינצברג הגיע לאן שהגיע. את תמליל הראיון אפשר לקרוא כאן.
(תודה ליגאל חמיש על הלינק לסרט).