למי שלא זוכר, לי איאקוקה, היה המושיע התורן שנקרא להציל את קרייזלר הכושלת בתחילת שנות ה -80. בעוד שאיאקוקה פיתח מאז קריירה אישית מרשימה והפך לאגדה ניהולית, קרייזלר שבה למקום בו הייתה בתחילת שנות ה – 80 והיא שוב על סף פשיטת רגל. עכשיו, בגיל 83, איאקוקה האיש והמיתוס, הצטרף לבלוגוספרה. הוציא ספר חדש, אתר חדש ובלוג חדש.
ינואר 5, 2008 בשעה 12:32 pm |
עוד פוסט מענין, עם הפנייה מענינת לאדם מענין שחשבנו שירד מהמסך הציבורי – והנה הוא חוזר בפורמט עדכני ורב-ערוצי.
מבט חטוף בסקירה על הספר מגלה שאיאקוקה מתגעגע בעיקר “לאמריקה הישנה והטובה” (ציטוט):
Knowing that the times are urgent, the iconic leader shares his lessons learned and issues a call to action to summon Americans back to their roots of hard work, common sense, integrity, generosity, and optimism.
ועוד הערה קטנה:
איאקוקה בוחר להופיע על כריכת הספר החדש שלו כשהוא אוחז בסיגר עבה – תמונה קלאסית של “בעל הבית” בשנות ה-80 אשר מקבלת הקשר שונה לחלוטין בזמן הזה.
חוסר רגישות, חוסר תשומת לב או אמירה מכוונת ?
ינואר 5, 2008 בשעה 3:35 pm |
הכי מדהים אותי – הוא הבלוג.
אני חושבת שגם כאן יש אמירה ונראה לי שיהיה לי מה לקרוא…
תודה, צביקה!
ינואר 6, 2008 בשעה 1:02 pm |
צביקה ,שוב תודה .מה שהפתיע אותי זה העקביות הפנימית שלו
[יחד עם סוג של שמרנות שאולי קשורה לגיל].
בבלוג ,ב9 – C שלו הוא שם בסוף “קומון סנס”,כשכל ה-8 עד אליו
מבוססים על אותו הגיון פשוט-שכל ישר שאיתו הו קידם את
המפעל ואיתו לא היו לו הכישורים לחזות את השוק 20 שנה קדימה.
ולמי מאתנו יש?
ואנחנו יועצים שיכולים להמריא עם הדמיון
ולא מנהלים שצריכים לשלם על החלטות שגויות בעקבותיו
ינואר 7, 2008 בשעה 12:47 pm |
שלום צביקה,
חיפשתי עליך באינטרנט והגעתי לבלוג. נכחתי אתמול בהרצאתך בקניון איילון בנושא הערכת עובדים- מטעם טלדור. האם אוכל לקבל תמצית מהמצגת או מספר נקודות ממנה? הייתי רוצה להעביר למנהלי הצוותים אצלי (שאותם אני אמורה להעריך)- וזו נראית לי דרך מצויינת וממצה. תודה- אורית